יומולדת שנה לבלוג+טיול יקבים בלונג איילנד

04/01/08

כבר עברה לה שנה. מהר לא?
רוב הבלוגרים שיש להם בלוגולדת רושמים סיכום דברים של כמה פוסטים, תגובות, כניסות וכו' הם צברו במהלך השנה.
אני לא מוצא ממש צורך לעשות את זה מהרבה סיבות, ביניהן המצאותו של הבלוג גם באתר sommelier.co.il וגם בגלל שאני כבר לא מרבה לכתוב כמו בהתחלה. לא נדיר שהבלוג יישאר מיותם במשך חודשיים ולאחר מכן אני אכתוב 4 פוסטים בשבוע.
דבר אחד בטוח אפשר להגיד על הבלוג וזה שהתוכן שלו השתנה. אם בהתחלה ניסיתי לשמור על איזון מסוים בין יין, קוקטיילים וליקר לוויסקי ושאר תזקיקים אז באמצע הדרך, איפשהו בקיץ, התוכן התמקד בעיקר בוויסקי והברנדי לייבררי. כיום, בעיקר בעקבות ההתעניינות הגוברת שלי ביין וכמובן הקורס יין, אני שותה כמעט ורק יין!
דבר אחד החלטתי לשנות לכבוד הבלוגולדת וזה לשנות את התאריך בבלוג.
אם שמתם לב, עד עכשיו כל הפוסטים נכתבו כביכול באותו תאריך, 30.3.07. אז החלטתי שדי! מגיע לכל פוסט תאריך משלו.
ועכשיו לעיקר.
לפעמים העיר הזו קצת לוחצת. למרות כל היופי העירוני והפארקים רגעי השקט והשלווה נדירים. במיוחד בשביל מישהו שרוב היום נמצא מחוץ לבית. אז אני ואחותי ארגנו טיול בריחה של יום אחד למזלג הצפוני של לונג איילנד, בעקבות ההמלצה של אייל גרוס ואני ממליץ לקרוא את הפוסט שלו לפני הפוסט הזה. דוקא ביום שני בו כולם רצים חזרה לעבודה אחרי הסופשבוע.

אחותי השיגה אוטו והחלטנו לצאת מחוץ לעיר לכיוון ארץ היין של לונג איילנד. היקב הנבחר הוא Paumonak
שלמרות שאייל לא התלהב ממנו, אני מאוד אהבתי את היין. ברגע שיוצאים מהאוטו ולוקחים נשימה מרגישים שמשהו שונה. האויר נקי.
היקב ממוקם באזור הדרום מערבי של המזלג הצפוני והוא השני (מתוך 38) בדרך היין המקומית, על הכביש ה"ראשי" בבית עץ יפייפה והכרמים נמצאים בצמוד אליו. לאחר כמה דקות ביקב, הסתבר שאני מכיר את היינן ואת אחת המטעימות של היקב, אז הכוס, היינות שנטעמו וכמות המזיגה זכו לשדרוג.
השנה היקב חוגג 25 שנים.
התחלנו עם היינות הלבנים החדשים של היקב, לראשונה עם פקק הברגה. מהם טעמנו את השנין בלאן, סובניון בלאן וריזלינג יבש, כולם מבציר 2007. כל היינות אופיינו בחמיצות גבוהה, פירותיות מקסימה (כל זן ואופיו) כשבין היתר השנין בלאן מראה מעט שעוות דבורים, הסובניון בלאן יבש ופריך למרות אחוז אלכוהולי מאוד גבוה יחסית (13.8%) וגוף מלא והריזלינג מראה הרבה ליים ופירות טרופיים. השנין בלאן היה המוצלח ביותר ואני לא יכול לחכות לקיץ ולשתות אותו לצד אויסטרים מקומיים.

סובניון בלאן ביקב Paumanok

ביינות האדומים התרכזנו בסדרת הגרנד וינטאג' (הסדרה הגבוהה של היקב) וטעמנו את הקברנה פרנק, המרלו והקברנה סובניון. כולם צעירים למדי עם טנין אגרסיבי וחמיצות גבוהה אך מראים מספיק פרי בשביל להנות מהם כיום.
הקברנה פרנק עלה על כולם עם המון ירקרקות, תבלינים אופיניים ואיזון נפלא.
בכל כתבה על לונג איילנד משווים אותו לבורדו, עד כה אני חושב שיותר נכון להשוות אותו ללואר מכיוון שהשנין בלאן והקברנה פרנק הם ללא ספק היינות הכי טובים שטעמתי בינתיים ואפילו התחדשתי בכמה בקבוקים.
מכיוון שאני מכיר את העוסקים במלאכה ביקב התאפשר לנו לטעום כמה מיינות העל של היקב, Assamblage 2004, בורדו בלנד המורכב מ-38% מרלו, 38 קברנה פרנק, 12 קברנה סובניון ו-12 פטי ורדו, Petit Verdot Apollo Drive Vineyard Limited Edition 2005 וה-Cabernet Sauvignon Tuthills Lane Vineyard 2005.
לשלושתם יש עתיד מזהיר לפניהם אבל כרגע אין טעם לפתוח אותם. הם לא מתקשרים ומאוד קשים לשתיה.
קינחנו עם ריזלינג חצי יבש מקסים שאני מגדיר בתור "יין חיוך מטומטם" בגלל החיוך המטומטם שהוא מעלה על הפנים של כל מי שרק שותה אותו.
עזבנו את היקב מרוצים (וקצת מסובבים) ונסענו ליקב הסמוך, Clovis Point.
היקב מייצר 4 יינות משני ענבים עיקריים, מרלו ושרדונה.
הפלייט הראשון היה של שרדונה, הראשון תוסס במכלי נירוסטה ומעורבב עם 3% גוורצטרמינר. אף משגע עם המון אפרסק לבן ומינרליות וישר ידעתי שאני צריך בקבוק או שניים ממנו.
השרדונה השני הותסס ויושן 11 חודשים בחביות עץ אלון עם כל המשתמע מכך, ובמקרה של היין הזה זה אומר המון אגוזים ובאטרסקוטש. לא ממש לטעמי.
הפלייט השני היה של המרלו. קצת קשה לקרוא להם מרלו כי שניהם בלנדים בורדולזים, אבל אם היקב מגדיר אותם בתור מרלו אז מי אני לאמר אחרת.
הראשון, 77% מרלו, 20 קברנה פרנק, 1.5 קברנה סובניון ו-1.5 פטי ורדו שהתישנו בנפרד למשך 14 חודשים בחביות צרפתיות והונגריות. למרות כל זה עדיין מדובר במרלו פשוט, יומיומי וללא יומרות מיותרות. היקב מגדיר אותו כיין לכל דבר ואני חייב להסכים עימם. בציר 2004 כבר אמרתי?
המרלו השני כבר היה הדבר האמיתי. המרלו מלונג איילנד המפורסם שכולם מדברים עליו (מי זה כולם? תעברו לניו יורק ותראו). 89% מרלו, 4 פטי ורדו, 4 מלבק ו-3 אחוז קברנה סובניון. אלגנטיות, עוצמה, איזון. יצירת אומנות שעולה רק 30 דולר לבקבוק.

למרות שהחלטנו ששני יקבים זה מספיק ליום אחד, יש עוד המון מה לראות ולטעום בלונג איילנד בפרט ובמדינת ניו יורק בפרט.
למרות האויר הנקי, המרחבים הירוקים, הים והשקט, ולמרות שמדי פעם צריך לצאת קצת מהעיר, יש משהו מאוד מרגיע בלחזור לאי הכי צפוף, לחוץ ועם הקצב הכי מטורף בעולם.
לא יכלו לשים שלט, ים?

מודעות פרסומת

12 תגובות to “יומולדת שנה לבלוג+טיול יקבים בלונג איילנד”

  1. tzvikachu Says:

    המון המון מזל טוב לבלוגולדת..תמשיך ככה
    תענוג לקרוא את הפוסטים שלך גם אם הם פעם ב3 חודשיים

  2. almost30 Says:

    מזל טוב!
    מאוד נהנה לקרוא כאן.
    תהיה רגוע לגבי קצב הכתיבה( אצלי הבלוג בכלל בסוג של שבתון כרגע)

  3. danifeldsher Says:

    גם אני מצטרף לאיחולים.. אחלה בלוג, למדתי פה המון ואני מקווה שזה מה שאני יכתוב עוד שנה..

  4. זאת עם החיוך המטומטם... Says:

    מזל טוב!!!!
    הופ הופ טרללה

  5. אייל Says:

    כמה אני שמח שנסעת (ועוד בהמלצתי) ובעיקר שנהנת! אני כמובן לא נגד "פאומונק" אבל בטעימה שלנו הם היו פחות טובים מהאחרים- וגם אני חושב שטעמנו פחות שם מאשר שאתם טעמתם…


  6. הבטחתי שאני יום אחד אמצא דרך נוחה ואסע. נראה לי שאפילו כתבתי את זה בתגובות לפוסט שלך.
    יש הבטחות שממש כיף לקיים 🙂

  7. K.\ Says:

    ראשית כל המון מזל טוב לבלוגולדת, אני קוראת כאן כבר זמן מה ונהנית כל פעם להזיל ריר בעקבות המתכונים ורשמי הטעימות שלך.
    שנית רציתי לשאול/ להציע אם ייצא לך לכתוב פוסט על יינות אורגניים, בארץ יש לרמה"ג ירדן שרדונה 'אודם' שהוא אורגני ומאוד מוצא חן בעיני. אשמח לשמוע דעות בנושא!
    שלישית עוד שבוע אגיע לביקור בן שבועיים בניו יורק לרגל פסטיבל טרייבקה, אשמח להמלצות על ברים שווים!
    עד כאן, K.


  8. פוסט בנושא יינות אורגניים וביו דינמיים בדרך.

    אם את בטרייבקה את חייבת ללכת לברנדי לייבררי (זה בשכונה) ולשתות ממגוון הקוקטיילים שלהם.
    מסעדת לנדמרק אם את חובבת בשר (וגם אם לא) ותפריט היין שלהם.
    כמובן כל המסעדות הסיניות ברחוב Canal ושלל חנויות הזיופים.
    מעבר לזה אני לא ממש מגיע לאיזור כי זה ממש ממש רחוק.
    על כולם כתבתי פוסטים בעבר.

  9. K.\ Says:

    מעולה, תודה על הטיפים. אולי נקפוץ למסעדה שלך כדי לשתות איזה יין ממש ממש יקר או משהו 🙂

  10. גיא Says:

    אור, אם עוד לא אמרתי בעבר – אז הנה זה מגיע – כשתנחת פה, ואני בטוח שאני מדבר פה בשם כל חברי "מועדון הפקק" הידוע לשמצה, אני בטוח שנרצה לראות אותך משתתף באחת הפגישות שלנו. פאק! עזוב! אנחנו נעשה אחת בשבילך. איש, תמשיך לכתוב. כיף לקרוא על הרעיונות שלך ועל החוויות בעיר הגדולה באמת.


  11. אין הרבה תגובות שהוציאו ממני חיוך מאוזן לאוזן כמו התגובה הזו.
    אם וכשאני אגיע לארץ, בקבוק מיוחד למועדון הפקק, עלי!


  12. […] יין של חיוך מטומטם – שותים אותו ונמרח חיוך מטומטם על הפנים (הביטוי נגנב מפוסט של אור). […]


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: