חגיגות הבוז'ולה, שבוע לפני כולם!

אני אוהב להיות קצת שונה. לא משהו רציני. אין לי בעיה לעשות מה שכולם עושים כל עוד יש לזה את הטאץ' האישי שלי. אז החלטתי לפתוח את הבוז'ולה נובו, שבוע לפני כולם. כי אני מוכרח לשתות אותו, אני פשוט לא מוכן לשתות אותו עם כולם.

בערך בשעה הזו עוד שבוע יחגגו בכל העולם את חגיגות הבוז'ולה או היין הראשון מבציר 2007. בארה"ב יחגגו בפעם ה-25 ברציפות מאז הגיע הבוז'ולה לכאן לראשונה בשנת 1981.
דרך אגב, בוז'ולה הוא ממש לא היין הראשון מבציר 2007. המונח הנכון הוא היין האדום הראשון מאירופה. יינות מבציר 2007 מחצי הכדור הדרומי נמצאים כבר מזמן בשוק, בעיקר לבנים ובעיקר סובניון בלאן ניו זילנדי ואם זכרוני אינו מטעה אותי, מוסקטו ד'אסטי מפיאמונטה כבר אמור להיות בשוק.

 

אין לי כל כוונה להתחיל לכתוב על כל ההסטוריה וההסטריה שמאחורי החגיגות. אני פשוט לא אסתיר את העובדה שאני סולד לחלוטין מהחגיגות המיותרות הללו והסיבה שלי היא ממש ממש טובה: בוז'ולה זה חרא של יין (סליחה על הצרפתית שלי, זו פשוט המילה הכי נכונה).
גמאיי הוא לא ענב מעניין בכל רמותיו. תהליכי ייצור היין (התסיסה המיוחדת וכו' וכו') אמנם עושים לו טוב יחסית למוצר שהיה מתקבל אלמלא השיטות הללו, אבל זה עדיין לא הופך את היין לטוב. אפילו לא קרוב לזה.
וזה ממש לא בגלל שאין לי כבוד למסורת, אבל זה כבר הרבה מעבר למסורת מה גם שהסיבה לחגיגות הללו מחוץ לאזור הכפר עצמו נעוצות בהחלטות כלכליות ותדמיתיות נטו.

 

אז כאמור השנה החלטתי, בשבוע השני לחודש נובמבר, בשעה חצות בדיוק, שבוע לפני כולם, לפתוח בקבוק בוז'ולה נובו של Georges Dubeuf, בציר 2007 כמובן.

 

נתחיל מהבקבוק עצמו. ליינות בוז'ולה נובו יש נטייה להיות צבעוניים ושמחים במיוחד לאור החגיגתיות שבפתיחתם.
כבר חיסרון מבחינתי. אני אוהב את התוית שלי חלקה, עניינית ומעניינת אבל לא בצורה שתגרום לי להתקף אפילפסיה קטן.
עוד נקודה למחשבה: הגיע הזמן שיתחילו לשווק את היינות הללו עם פקקי הברגה. אין כל סיבה לטרוח ולפתוח בקבוק עם פקק סיליקון בשביל היין הזה. העבודה פשוט קשה מדי.

 

נעבור ליין עצמו.
מה אני כבר יכול להגיד על היין שלא הסגרתי בפסקה הראשונה? אני לא אהבתי אותו, לא אוהב אותו ולא אהב אותו בעתיד.
האף שטוח ולא מעניין, הפה מלא פירותיות חד מימדית והסיום מר. כל כך מר שגם אחרי ש-20 דקות לא לגמתי ממנו אני עדיין מרגיש אותו בעומק הגרון אפילו באופן מעט צורב. סיום ארוך זה טוב או לא?
פשוט מתחשק לי להעביר אותו לשקית אלומניום, לתקוע קש בקצה ולדמיין שאני שותה טרופית ענבים מאיכות ירודה במיוחד.

 

אז למה לשתות את היין הזה?
באמת שאני לא יודע. אז אני אעשה איתו משהו אחר לחלוטין שאני יודע לעשות. לשלב אותו בקוקטיילים!
שני הקוקטיילים הבאים נוצרו במיוחד לחגיגות הבוז'ולה הראשונות שלי, לפני שנתיים. אמנם לא יצרתי אותם אבל אני בהחלט שמח להביא אותם לפניכם.
נובו פיז:
1 בוז'ולה נובו
1 ג'ין
1 מי סוכר
3\2מיץ לימון
5 ענבים אדומים
יש למעוך את הענבים בשייקר, להוסיף את שאר המרכיבים, לנער ולסנן להייבול עם קרח. לסגור עם סודה ולקשט עם שני ענבים.

 

נובו מרטיני:
0.5 בוז'ולה נובו
1 ג'ין
0.5 ליקר גראנד מרינייה
3\2 מיץ לימון
3\2 ריבת ענבים
לנער בחוזקה בשייקר, להגיש בכוס מרטיני מקוררת.

 

עוד שבוע, כשבכל העולם "יחגגו" את היין הראשון של הבציר, אני אשתה יינות טובים. יינות מעולים. לא כי יש סיבה. בדיוק כמו שאין סיבה לחגוג את הבוז'ולה. סתם. כי אני יכול, וכי אני רוצה.
חג בוז'ולה שמח!