ערב הרגעות

10/04/07

לא, לא מאלכוהול. כנראה שקצת בעזרתו.
לא זוכר אם ציינתי את זה בעבר או לא, אבל לפני 3 שבועות הברמן בוקר של המסעדה שעובד 5 בקרים רצופים החליט לשלוח אגרוף ישירות לפרצוף של אחד מהמוציאי מנות, מה שהביא לפיטוריו המידיים ואת החיים שלי לנטולי שינה.
קצת על הלו"ז שלי:
שבת ערב – משמרת של 12 שעות
ראשון ערב – בערך 10 שעות, תלוי בלחץ. הולכים לישון בשתיים או שלוש בבוקר.
שני בוקר – בשמונה בבוקר מתיצב למשמרת בוקר, במהלכה ואחריה סופר מלאי ומזין למחשב. מגיע הביתה בערך בשמונה בערב.
שלישי בוקר – משמרת בוקר רגילה בבר.
רביעי – משמרת בתור מנהל בר, כל המשלוחים הגדולים. לסדר הכל במקום ולעדכן מלאי לשבוע הבא.
חמישי – חופש!
שישי – משמרת בוקר רגילה, מעט משלוחים וכמובן עדכון המלאי.
שבת – שוב משמרת ערב…

ככה נראים החיים שלי בעוד מעט חודש האחרון.
תוסיפו לזה ביקורים של אנשים מישראל שאין לי ממש מתי לראות ולכן נאלץ לפנות זמן שאחרת היה מוקדש לשינה על מנת לראותם, ועוד כל מיני דברים שוליים כמו ארוחות ומקלחות.
בקיצור, החיים שלי יפים.

אז לאחר שבמקרה בדקתי אימייל היום בתשע בבוקר (כי קמתי מוקדם בגלל ה-14 שעות שינה) גיליתי שהיום יש טעימות של Delamain Congac במפלט האהוב עלי בעיר, הברנדי לייבררי כמובן.
את הדלמיין XO טעמתי בפעם שעברה שהייתי כאן, לא ממש זוכר מתי זה היה כי זה היה ממזמן והלטתי לטעום רק את ה-Vesper שמיושן 35 שנים ושמעתי עליו רק דברים טובים ובצדק.
קוניאק מצטיין, עשיר בצבע וטעם בהתאם. ארומות חזקות של חבית אלון לימוזין קלוייה ועם סיום מפתיע. משאיר את הפה רענן כמו אחרי  סוכריית מנטה. אהבתי מאוד.
היו עוד קוניאקים מבית דלמיין לטעימה, אבל החלטנו להתישב ולהתרחק מכל הבלגן שמסביב לשולחן הטעימה. בכל זאת המטרה היא ערב רגוע.
בחרתי להמשיך את דרכי בעולם הארמניאק והזמנתי בהמלצת הברמן  Domaine D'Ognoas Bas Armagnac 1985 שהיה בול מה שרציתי.  לא ברנדי רך וקטיפתי אלא מעט גס, אסרטיבי ואפילו ברוטלי. המקבילה הברנדית של ויסקי מאיילה. ארומה חריפה אך טעמים גלידתיים של שוקולד, וניל, טופי וקפה. בהחלט צעד נוסף בעולם היפה והחבוי שנקרא ארמניאק.

אמנם לא היה ערב ארוך מדי, בכל זאת אני מת מעייפות אבל תמיד כיף לשבת עם חברים על איזה כוס תזקיק משובח, לא משנה מה חומר הגלם.

מודעות פרסומת

4 תגובות to “ערב הרגעות”

  1. ori Says:

    עם כל העבודה הרצופה – מתי יש זמן לשופינג???


  2. אורי, לשופינג, כמו לאכילה, לא באמת צריך זמן.
    זה צורך של הגוף, כמו לנשום.

  3. נויף Says:

    זה נדמה לי, או שזה נשמע כמו "אוי אוי אוי?" של קרן מור?


  4. חופשי אוי אוי אוי.
    מותר לי על פי חוקי העדה (נחש איזו…)


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: