שבוע קוניאק בברנדי לייבררי

09/15/07

לא עושה לכם לפעמים הרושם שאין שם סתם ברנדי?
לרוב אני כותב משם על וויסקי, לאחרונה על ארמניאק, והשבוע על קוניאק.

ההכרות שלי עם קוניאק מתחילה מגיל 8 בערך. שלוק ראשון מרמי מרטן VSOP שהוביל לאהבה אלכוהולית ראשונה.
כשהגעתי לגיל שתייה והתעניינות באלכוהול קוניאק היה משקה של זקנים וראפרים בעיקר. חוץ מקוניאק שהיה בבית והיה מיועד בעיקר לבישול לא יצא לי לשתות קוניאק וחבל שכך. מדובר במשקה מדהים באיכותו ובמורכבותו.
ניצלתי את שבוע הקוניאק בברנדי לייבררי ואת הטעימות חינם הרבות שהיו בו על מנת להעשיר את הידע ואת חוש הטעימה שלי.

ביום הראשון הוטעמו קוניאקים של רמי מרטן וכמובן הייתי חייב ללכת.
הרמי מרטן שהוטעמו היו ה-XO, EXTRA וגרסה מיוחדת וחדשה הנקראת 1738.
מסתבר שב-1738 החליט נפוליאון, לראשונה בהסטוריה, לאפשר לרמי מרטן לשתול עוד גפנים ובכך הגדיל את אזור הגרנד שמפיין. הקוניאק שהתקבל מורכב מ-65% אחוז ענבים מהגרנד שמפיין והשאר מפטיט שמפיין.
קוניאק שמרגיש צעיר, פרחוני ונעים. טוב בהרבה מה-VSOP שכיום מרגיש לי קשוח ואלים. מיוחד לצד קוניאקים נחותים ממנו כמו קורבסייה VS ומרטל VS.
את ה-XO, שלא טעמתי מחיי מאוד התרגשתי לטעום. יש משהו טקסי בלטעום רמי מרטן XO בגלל ההילה והכבוד לו זוכה הקוניאק. הוא בהחלט מעולה וכרגע אני מצטער שלא לקחתי רשמי טעימה תוך כדי.
ה-EXTRA, קוניאק ה"ביניים" של רמי שממותג בין ה-XO ללואי ה-13 היה מעולה ולצערי אמרה לי נציגת החברה שהם לא מייצרים ממנו יותר ועוד שנתיים ייגמר המלאי לחלוטין. אם אתם מאוהבי הקוניאק הזה, לקנות ארגז ועכשיו!
באופן לא מפתיע יותר נהניתי מהקוניאקים שאני בחרתי לי ולידידה שליוותה אותי לאירוע (פדיחות ללכת לבד).
היא שתתה ABK6 XO, שאם נשמע לכם דומה מדי לאבוקסיס אז זה לא במקרה, שהיה מעולה ובעל צבע זהב עתיק, מאוד אגוזי באף ומאוד דחוס ועשיר בפה, עם פירותיות וחלקות כמו שהיית מצפה ש-XO יהיה.
אני שתיתי DELAMAIN בהמלצתו של מישהו שלא פגשתי מעולם, חלקכם מכירים אותי כמני מפורום תפוז.
בחרתי ב-XO Pale and Dry שהיה בדיוק כמו שהוא מוגדר על ידי החברה. על יד ה-ABK6 הוא נראה קצת חולה אבל הטעם, אוי הטעם. היישון במשך 25 שנים עשה לו רק טוב עם המון וניל ולצידו פירות בשלים עם סיום ארוך ורחב מלווה בליקריש האופייני לקוניאקים ברמה זו. הקוניאק מיוצר מ-100% ענבים מאזור גרנד שמפיין. מעולה.

היום, יום שישי ובזמן כתיבת שורות אלו אני שותה וויסקי. אני מודע לכך שזה שבוע קוניאק אבל לפעמים גבר צריך את הויסקי שלו. וכמה שיותר כבולי יותר טוב. בחרתי בלפרויג Quarter Cask בהמלצת הברמן והוא בהחלט פגע בול במה שאני צריך. אבל לפני ששרפתי את החיך שלי מעבר לכל הכרת טעמים, שתיתי קצת קוניאק.
היום היו טעימות של פרפין, Frapin, יצרן קוניאק די קטן המתמקד בגראנד שמפיין.
Frapin VSOP: מאה אחוז גרנד שמפיין, פרימיר גרנד קרו. מאוד מתקתק ומתחנף שלדעתי זה טוב. המבקרים הרצינייים כותבים שהקוניאק מזכיר להם ריח של כרמים בשלים ואני נאלץ להסכים. מתיקות לכל אורך הקוניאק והוא יהווה קוניאק נהדר למתחילים.
Château de Fontpinot: קוניאק המיושן בתנאי יובש, כלומר במרתף היישון אין בקרת לחות דבר הגורם לחבית להיות הרבה יותר יבשה ולקוניאק הרבה יותר אלים עם פירותיות דומיננטית לעומת החבית.
מזכיר במעט פורט, הרבה וניל ופירות יער יחד עם תפוז ןאפרסק. קוניאק כלבבי. מאוד מיוחד ושונה בנוף הקוניאק המוכר לי. ללא ספק אחזור לקוניאק הזה להכרות נוספת עם הזמן.
XO: אולי הבקבוק היחיד בכל המקום שאני יכול להגיד שיש לי בבית. אבל מעולם לא פתחתי אותו.
הקוניאק זכה במדליית זהב בקטגוריה שלו בלונדון בשנת 1997. זהב אמבר. קצת מאכזב באף, המון תבלינים שאני לא ממש יכול לזהות אבל שום דבר מרגש או שונה. הפה מאוד חלק אבל שוב, נופל מחמת חוסר עניין. הציונים שהוא מקבל בביקורות מעולים אבל אני לא ממש מצליח להבין מדוע.

נחזור ללפרויג שלי. חבית בגודל רבע מגודל חבית רגילה. וויסקי שאהוב עלי מאז קורס ברמנים אבל לא הזדמן לי לטעום את הגרסה הספציפית הזו וחבל שכך. כבר הרבה זמן לא נהניתי כל כך מוויסקי שבעקרון קצת לא מובן איך ניתן להנות ממנו. ציפיתי לפצצת כבול וחבית, במקום זה גיליתי וויסקי מרתק. כן, הוא כבולי מאוד כמו כל הלפרוייגים, אבל עם שינוי מסוים. פירות טרופיים באף, ריחות חזקים של חבית שמשתלבים עם הריחות המסורתיים של לפרויג (אצות, מלח, יוד, כבול ועשן). פשוט וויסקי מאוזן ויפייפה. אני התאהבתי. יותר מארדבג 10, יותר מלגבולין 12, יותר מכל וויסקי אחר מהאי. אם מדובר בוויסקי צעיר, הלפרויג הוא הבחירה שלי.

אתם יודעים יותר טוב ממני מה אתם מאחלים לעצמכם לשנה החדשה, אני פשוט אאחל לכם שהכל יתגשם.
שנה טובה וכבולית.

מודעות פרסומת

14 תגובות to “שבוע קוניאק בברנדי לייבררי”

  1. kinks Says:

    צודק, צודק.
    הלאפרויג הזה טוב יותר מהארדברג 10, אני חושב שהסיבה העיקרית מכיוון שהוא פחות אלים ונגיש יותר. בעיניי המעושן הקשה ביותר לשתייה שטעמתי עד כה זה הארדברג 10. יש משהו בקוואטר קאסק שמצד אחד נותן לך את כל מה שוויסקי מעושן אמור לתת ומצד שני לא שורף לך גשרים. איזון נפלא לוויסקי כה צעיר.

  2. drinking Says:

    תודה על ההמלצה לויסקי (את ההמלצות לקוניאק אני אשמור לכשאהיה ד"ר… אם כי הן היו לא פחות מעניינות וכתובות היטב).

    ייבדק בהזדמנות.

    שנה טובה !


  3. קינקס, שלא תבין לא נכון. אני מת על הארדבג 10, אבל הלפרויג הוא הויסקי היחיד שהזמנתי ממנו פעמיים באותו ערב, חוץ מאותו ערב בלתי נשכח עם האובן 14.

    דרינקינג, את הביקורות קוניאק כתבתי כשהייתי די מסובב, זה לא קל לכתוב על קוניאק. יותר קשה בעיני מויסיקי.
    בכל אופן, בדיוק חשבתי שזה הויסקי שצריך להיות הטעימה הבאה שלך. סוג אחר של ויסקי מעושן (אחרי הלגבולין שלך כמובן)

  4. drinking Says:

    מה 'אחר' בקווטר קאסק…?

  5. kinks Says:

    הרבה.
    הוא פחות יבש. הטעמים נפתחים מהר יותר. יש עוד הרבה, צריך לעשות טעימה השוואתית. בין הלגבולין ללאפרויג אם כי הם מאוד מזכירים אחד את השני.

    אור.
    אני גם חולה על הארדברג 10, אך לדעתי הוא הוויסקי הכי קשה לשתיה שאני שתיתי. יש פה המון רבדים וטעמים, אך צריך להתכונן לבליצקריג כששותים אותו. הוא מתקפה חזיתית ויצא לי לירוק אותו לא פעם לאחר שלוק ראשון גדול ולא מתוכנן.


  6. Hello – I just discovered your site. I'm sorry to say I don't understand the language – but thank you for linking to me. I hope you enjoy cocktail coverage from California, with love…
    🙂

    Kind regards,
    Natalie


  7. לא יכולתי להגדיר את הארדבג יותר טוב, אבל אחרי כל הבליצקריג הזה מגיע מתיקות מדהימה שצריך יד אומן בשביל להבליט אותה. אני לא חושב שההגדרה "אומנות מבוקבקת" תהיה מוגזמת פה.

  8. almost30 Says:

    אני מודה שאת הלפרויג Quarter Cask לא טעמתי(מבטיח להשלים את הפער),אני מכיר ומוכיר את גרסת ה10 חוזק חבית. אבל לארדבג יש את גרסת הUigeadail שהוא כרגע הפייבוריט שלי, קצת קשה להשיגו, אבל שווה את המאמץ. וויסקי מופלא ומעושן. ממליץ להשוות אותו ללפרויג המדובר ,ואשמח לשמוע את דעתך. ייתן פייט מעניין יותר מאשר הארדבג 10 ה"הרגיל".

  9. tzvikachu Says:

    העניין בארדבג ובלפרויג הוא שהגרסאות הבסיסיות שלהם נורא אגרסיביות..אבל ברגע שתעלה רמה תגלה ויסקי מדהים שהביטוי של האש ועשן בא בצורה יותר אלגנטית


  10. היי אור, שנה טובה!

    כתבתי פעם על אהבתי לברנדי:
    http://shtetl.wordpress.com/2007/01/25/%d7%91%d7%a8%d7%a0%d7%93%d7%99/


  11. מקסים כמו תמיד.
    שנה טובה גם לך אביטל!

  12. almost30 Says:

    הי, אני מסכים עם tzvikachu, תנסה את ארדבג Uigeadail
    ותשווה אותו ללפרויג שטעמת, לדעתי הארדבג הזה ייתן פייט רציני יותר…
    וקצת באיחור, שנה טובה מלאת טעימות מעניינות.

    ניסיתי לכתוב לפני מס' ימים, ונחסמתי..(קרה לי פעמיים ביומיים האחרונים)

  13. kinks Says:

    אכן אור, הפיניש המעולה של הארדברג פשוט מדהים. הסוד הוא לא רק לזקק, אלא לדעת גם מתי להחליף חביות ולאיזה. לדעתי המעושנים עושים זאת הטוב ביותר.


  14. היוגידייל ינוסה בקרוב. פשוט חסר במלאי בברנדי לייבררי. טעמתי את המפלצת כבול שלהם בתערוכת ויסקי והוא היה קשה מדי, וחסר את הסיום שאני כל כך אוהב מה-10.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: