מייקל ג'קסון. האיש והאגדה.

09/05/07

אמנם באיחור של כמעט שבוע, אבל לאדם המיוחד הזה מגיע שאני אכתוב עליו פוסט. זה המינימום שבמינימום שאני יכול לעשות בשביל איש שבלי הספרים והביקורות שלו לא הייתי יודע הרבה בנושא בירה וויסקי.
Islay כבר כתבה פוסט אודותיו ולכן לא ארחיב בנושא החיים של מר ג'קסון, אלא רק על איך הוא השפיע עלי.

לפני כמעט שנתיים, בתחילת דרכי בניו יורק לא ידעתי מילה בטרמינולוגיה אלכוהולית באנגלית.
עולם הויסקי ממש לא חדש לי, אבל עולם הבירה על שלל סוגיהן ומינהן היה לי זר בזמנו. במיוחד בירות מיוחדות כמו שבעת הטרפיסטיות, בירות קנדיות ובירות צרפתיות שישנן כאן בשפע.
הייתי צריך חומר קריאה ממצה ובאנגלית. מכיוון שאני לא סובל לקרוא ממסך המחשב האופציה הברורה הייתה לגשת לסניף בארנס אנד נובל ולקנות ספר. בהמלצת המדריך שלי מקורס ברמנים קניתי את ספר הבירה של מייקל ג'קסון.
הספר היה בדיוק כל מה שהייתי צריך. הסברים מפורטים באנגלית על דרך הייצור, הסגנונות השונים, בירות עונתיות, מכל מקום בכל העולם והכל עם הסברים מפורטים, תמונות ואפילו התאמה לאוכל.
ליום הולדת 22 אחותי קנתה לי את The Ultimate Whisky מאת מייקל ג'קסון. בספר יש פירוט מדויק על כל (אבל כל) מזקקה פעילה בסקוטלנד ואירלנד, כולל רשמי טעימה של ויסקים נבחרים ועוד ויסקים קנדיים, אמריקאים, יפנים, גרמנים ואפילו שוויצרים.
דרך הכתיבה הקלילה של ג'קסון הקנתה לו מכורי קריאה רבים ואני בינהם.

אני בטוח שהרבה אנשים שתו כוס ויסקי לכבודו של ג'קסון. אני וחברי החלטנו לשתות לכבודו בירה. שתי בירות למען האמת.
הראשונה היא Saison Dupont.  אייל בלגית עונתית המיוצרת בחווה פרטית אי שם בדרום בלגיה.
בירת חיטה, יותר כבדה מבירות חיטה בלגיות אחרות. יותר קרובה בסגנון לדונקל וייזן גרמנית.
הבירה השניה הייתה Inns & Gunn. אייל סקוטי, שהמיוחד בה הוא שהבירה מיושנת 77 ימים בחביות אלון שבעבר שימשו ליישון גלנפידיך 15.
לבירה צבע חום ענברי, טעמי קלייה, צימוקים, אגוזים, מתיקות עדינה וסיום מעט מעושן שמקורו בחביות האלון.
לכבודו של ג'קסון היה יותר נאות לשתות בירה אמריקאית. אחרי הכל הוא זה ששם את הבירות האמריקאיות "על המפה" ונתן להן את הכבוד הראוי. אני לא מדבר פה על באדוויזר, קורס וכל שאר השתן האמריקאי.
אני מדבר על מבשלות בוטיק, בעיקר מאזור אורגון, אבל על כך כדי לכם לקרוא בבלוג של מרק, Beermaster.
הוא מבין בנושא הרבה יותר ממני.
לכבוד איש ששינה את עולם האלכוהול, לכבוד איש שלימד כל כך הרבה דברים כל כך הרבה מהעוסקים בתעשייה, לעבוד איש שהיה האורים ותומים בנושאים רבים וללא עוררין.
לכבוד מייקל ג'קסון.

מודעות פרסומת

6 תגובות to “מייקל ג'קסון. האיש והאגדה.”

  1. גל Says:

    אני מצטרף לכל מילה
    גם לי יש את ספר הבירה, ועקבתי אחרי תוכניותיו בטלויזיה מזמן.
    באמת איש גדול שעזר לנו להכיר את עולם הבירה המופלא.

    יהי זכרו ברוך. SALUT!

  2. beertender Says:

    בירמאסטר תקרא לאחותך…אני בירטנדר P:

    סתם, תודה על הפרסומת. שאתה בא לביקור מולדת בירה ראשונה עליי (לא הגיע הזמן שיכניסו את אופנת הפיצ'רס לארץ?)

    ממש עשית לי חשק לשתות את האינס & גאן…שמעתי עליה כבר פעם והיא נשמעת מצויינת.

    וסקופ קטן – גם לג'קסון זרם דם יהודי שהתערבב בהרבה וויסקי סקוטי


  3. בתור חובב בירה, אתה לא אמור להעדיף את הבירות שלך בשלישים או אפילו ברבעים?

    אינס מיוחדת, אבל ממש לא כולם אוהבים. ממש מבאס למכור בירה ב-12 דולר לבקבוק ולהבין שהלקוח לא אוהב אותה.

  4. beertender Says:

    בטח אוהב בשלישים (למרות שבארץ המחירים לא באמת מאפשרים לך את זה – או שאני סתם קמצן). אבל למה אתה יוצא מנק' הנחה שאני הולך לשתות לבד? 🙂


  5. בחיים, אבל בחיים לא ישבתי על פיצ'ר. לא משנה כמה אנשים שותים ביחד איתי. בעיני זה פשוט זילות המשקה.
    חוץ מפעם אחת כששיחקתי beer pong ומהר מאוד הבנתי שזה משחק אמריקאי מטומטם.

  6. beertender Says:

    זילות המשקה? לא הייתי מגזים עד כדי כך.

    תראה, יש הרבה בירות, שאין להם ראש קצף שדורש מזיגה איטית ומיוחדת. אם אני נכנס לבר עם 2-3 חברים הפיצ'ר נגמר כבר בסיבוב הראשון (אולי נשאר קצת סחלה). חוץ מזה אם יש לי אפשרות למזוג לעצמי את המשקה – אני אעדיף לעשות את זה.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: