Peat Week וטעימת אורך דלתון ריזרב

08/25/07

3 תיבות דואר אלקטרוני פעילות. עשרות ולפעמים יותר אמיילים ביום. איפשהו בכל הבלגן הזה של הצעות לשפר את חיי המין שלי, מצגות עם כלבלבים ושלל הצעות לעשות המון כסף קל במעט במעט זמן אני אמור לסנן את האימיילים הבאמת מעניינים. תמיד כשהכותרת אומרת Brandy Library, מה לעשות, אני קורא.
האמייל השבועי עסק בשבוע מאוד מיוחד וקרוב לליבי. Peat Week או שבוע כבול לדוברי העברית שבינכם.
לידע כללי, כבול הוא חומר המצוי בשפע באדמת האי Isly שבדרום מערב סקוטלנד והוא האחראי לטעם והניחוח הכל כך מאפיינים את המאלטים שמגיעים ממנו, במיוחד הדרומיים שבניהם.
מעבר לטעימות מעניינות ושידוכים של ויסקי כבולי לגבינות ושוקולד, צד את עיני המשחק השבועי.
כל מי שיזמין מתפריט הויסקי של המקום, המונה יותר מ-300 מאלטים שונים, מאלט המכיל יותר מ-25ppm כבול (כלומר יותר מ-25 חלקיקי כבול מתוך מליון) יקבל 20% הנחה על סיבוב המשקאות הנוכחי.
התלבשתי יפה, לקחתי את אחותי עימי ושמנו פעמינו לספרייה.
כשאמרתי לברמן שהמשחק קל, הוא קצת צחק. אבל אם נחשוב על זה לשניה, זה באמת משחק קל.
כל חובב ויסקי מתחיל, או אפילו כל בוגר קורס ברמנים טרי יכול לחשוב על לפחות 5 מאלטים שמכילים יותר מ-25ppm כבול. הזמנתי מנה Ardbeg 10 אותו לא שתיתי כבר הרבה זמן והתחלתי לספור. מתוך 300 מאלטים בקירוב ספרתי 58 שאני בטוח שהם מעל 25ppm ועוד כ-30 שאני מתלבט לגביהם. משחק קל כבר אמרתי?
הארדבג 10 הוא מאלט מעולה. כבולי ומעושן "כמו שצריך" עם המון יוד, אצות ושאר ריחות ימיים ועדיין עם סיום עדין, מתקתק אפילו ולא חורך את הפה כמו שכניו לאי.
המאלט השני אותו שתיתי, גם הוא כמובן מעל 25ppm הוא Caol Ila 12. אמנם קצת צפוני אבל עדיין כבולי במידה.
לא לקחתי TN רשמיים אבל התאכזבתי. שתיתי אותו לפני יותר משנה וחצי וזכרתי אותו כמאלט מעולה. כנראה שהשתנה לי הטעם. הפעם הוא נראה שטוח, דלוח, עם יותר מדי עץ ומעט מדי עשן וכבוליות. אין לי הסבר לתופעה.

לפני כחודש וחצי, בזמן שיטוט בפורום של דניאל רוגוב, קראתי המלצה שלו לטעימת אורך של דלתון ריזרב הנערכת כבר פעם שניה בחסות ה-Kosher Wine Society. הטעימה הייתה יחסית אינטימית (30 איש) באחד ממרכזי הקהילה היהודית במנהטן.
אין לי הרבה נסיון עם דלתון, במיוחד לא עם סדרת הריזרב שלהם והיקב מאוד סיקרן אותי לאורך השנים במיוחד לאור הצלחתו (שנה הבאה הם מתכננים לעבור את המליון בקבוקים) והיותו אחד מיקבי הבוטיק הראשונים (נוסד ב-1995).
הוטעמו שרדונה ריזרב מהשנים 2003-2006, מרלו ריזרב 2000-2006 וקברנה סובניון ריזרב 1998-2006.
באדומים, שנת 2005 היא לפני בקבוק ו-2006 היא טעימת חבית.
אני לא אעבור פה על כל היינות. בכל זאת 19 יינות בערב אחד זה ממש לא מעט.
בשרדונה היה מאוד יפה לראות את היקב משתנה עם השנים בעקבות הטעם העולמי. אם ב-2003 המגמה הייתה לכיוון שרדונה קליפורני כבד, חמאתי שעבר תסיסה מלולקטית כמעט מלאה, ב-2006 היין כבר יותר רענן, הרבה פחות חבית והרבה יותר פירותיות.
במרלו אפשר לשים לב שהיקב ממשיך בעקביות לייצר כמעט את אותו היין לאורך השנים, עם שינויים קלים בעקבות החלפת יינן ב-01 ושינוי יצרן חביות ב-03. המרלו של היקב נשאר ריבתי, מעט ירוק (למעט 2004), בעלי גוף בינוני וסיום קצר. אי אפשר לומר שנפלתי מהכיסא אבל יפה לראות שגם ה-2000 אינו מראה סימני גיל והוא נמצא בשיאו.
דוקא את המורכבות הכי גדולה גילה ה-2005 שנמצא לפני ביקבוק. מאוד עסיסי, מאוזן ובעל טאנינים חזקים שאני מאמין שיעזרו לו להתפתח בצורה מעולה לאחר הבקבוק.
הציפייה הגדולה שלי הייתה לקברנה. לא כל יום יוצא לטעום יין ששם יקב שלם על המפה בטעימת אורך שכזו.
ה-98 וה-99 חיים. חיים מאוד אפילו. לא הייתי נותן להם להתישן עוד אבל בהחלט הייתי פותח ונהנה מהם.
הצבע ממש לא מראה את גילם. לאחר חידרור קצר הם נפתחים ומראים סימני עור, טבק, אקליפטוס ומעט שוקולד מריר ב-98. טאנינים רכים, מאוזנים. יין בעל גוף רחב שממלא את חלל הפה בהנאה ועם מורכבות מצוינת.
שאר הקברנה היו מצוינים, אבל שוב, לא נפלתי מהכסא וגם לא שאר משתתפי הטעימה.
דלתון הוכיחו שוב למה הם יקב מוצלח ומצליח. הרבה בעיקר יינות עולם חדש נגישים לכל ובמחירים לא מופרזים לעומת שאר יקבי הבוטיק. למרות זאת, לדעתי המתחרה הישיר של דלתון (ברמת המחיר), רקנאטי, עולה עליהם בכל פרמטר ובכל יין מהסדרות הגבוהות.
הנקודה שלי היא כזו, טוב לדעת שחלון שתייה של 9 שנים ליין ישראלי מסדרת ריזרב הוא בהחלט ריאלי. כשאני מספר לאנשים שבעבר מכרתי במסעדה שבה אני עובד קסטל גראן וין 96 ופטי קסטל 98 הם צחקו עלי שהיינות מתים. אבל אם דלתון מסוגל לחיות 9 שנים, אז קסטל גראן וין לא מסוגל לחיות 11?
אני נותן הרבה כבוד לדלתון על שהצליחו להעמיד טעימת אורך שכזו עם הרבה יינות טובים גם אם הם לא בדיוק הגאווה של ארצנו הקטנטונת. יין טוב יכול להיות שגריר מעולה של כל מדינה (אוסטרליה היא דוגמא מובהקת לכך) ודלתון בהחלט נמצאים על הדרך הנכונה. אבל כשיבואו אלי להמלצות על יין ישראלי כשר, דלתון לא יהיה הדבר הראשון שאני אחשוב עליו.
מעניין מה עוד מחכה לי בתיבת אימייל.

מודעות פרסומת

7 תגובות to “Peat Week וטעימת אורך דלתון ריזרב”

  1. drinking Says:

    אחלה פוסט. לגבי הקאול איילה בדיוק לפני שעתיים התלבטתי בינו לבין קליינליש 14 ובחרתי בשני, מזל 🙂 (רשמים טריים אצלי).

    דלתון: אני לא חושב שמגדירים אותם היום כבוטיק, אלא כיקב בינוני. הרוזה שלהם מצויין לטעמי, עם הברברה נפלתי, אני חושב שזה היה בקבוק פגום (כנ"ל גם עם בקבוק סוביניון בלאן רזרב). השיראז רזרב שלהם מצויין, אחד השיראזים הישראליים הטובים ששתיתי, אם כי מחירי סדרת הרזרב הופכים אותה ללא כ"כ נגישה עבורי.

    שבת שלום!


  2. לגבי הסובניון בלאן אני מסכים. לדעתי הוא מעולה.
    בשיראז ריזרב אני גם מעדיף את רקנאטי ואם יש יותר כסף בכיס אז קלו גה גת.
    אפילו הפלם סופרייר יותר זול מהדלתון (20% קברנה).

    לגבי הקליינליש, ללא ספק הבחירה הנכונה.

  3. Islay Says:

    התופעה שאתה צריך לנסות להסביר זה איך חשבת פעם ש-Caol Ila 12 הוא מאלט מעולה. (:
    אם כבר Caol Ila, עדיף מבקבקים עצמאיים (במיוחד Rare Malts) על פני ביקבוק של המזקקה. תגלה Caol Ila אחר לגמרי.

  4. kinks Says:

    אגב, הסדרה הבסיסית של קלו דה גת בסביבות תשעים שקלים נותנת תמורה מעולה לסירה. לא צריך ללכת רחוק ל"סיקרא" שלהם, אפשר להישאר עם הבסיס. למעשה, הסירה של קלו דה גת היא בערך הסירה היחידה שאני מוכן לשתות ביחד עם הרי הגליל.

  5. drinking Says:

    אור, נתתי את הסוביניון בלאן כדוגמה לבקבוק פגום, לא לבקבוק מעולה.

    קינקס, הסירה של קלו דה גת מסדרת הראל אכן מצויינת, אבל שני הזניים האחרים מהסדרה מהבציר האחרון עדיין לא מוכנים לשתיה לטעמי.

  6. kinks Says:

    אני טעמתי את הקברנה שלהם לפני כמה חודשים. לא אגיד לך שהוא בשיאו, היה רחוק מזה, אך בהחלט ניתן לשתייה.


  7. Isly, טעמתי בקבוק עצמאי של קאול אילה 15 והוא באמת היה מעולה. לגבי ה-18 אני באמת לא יודע מה קרה, ואת ה-12 לא טעמתי קרוב לשלוש שנים אז צריך להזכר.

    קינקס, הסירה של קלו גה גת (2003) עולה ברמתו על רקנאטי ודלתון (ריזרבים, הדלתון יקר יותר והרקנאטי מעט זול) זה בטוח (לדעתי לפחות). את הסיקרא לא טעמתי ולפי מה שהבנתי גם יקח איזה שנתיים עד שהוא יתאפס על עצמו ואז הוא יהיה יין משובח ביותר.

    דרינק, לגבי הסובניון בלאן, חבל שהבקבוק שלך היה פגום כי הסובניון בלאן ריזרב שלהם היה לי מאוד טעים.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: