סיפורים מהקופסא

07/14/07

"כשנותנים לך תיקח, כשמרביצים לך תברח". איפשהו באזור חטיבת הביניים שמעתי את המשפט הזה. מאוד מסכים עם החלק הראשון, פחות עם החלק השני.
מסתבר שבניו יורק יש לחברות האלכוהול שבועיים חופש בדיוק באמצע הקיץ, מה שאומר שצריך להצטייד באלכוהול ויין לשלושה שבועות הקרובים.
24 שעות ו-20,000 דולר אחרי אני מוצא את עצמי עם 140 ארגזים שמישהו צריך למצוא להם מקום. המישהו הזה זה אני.
ביומיים הכי חמים בשנה, 10 שעות כל יום אני עסוק בלפרוק ארגזים ולסדר על המדפים תוך כדי מיפוי וספירה על מנת לעקוב ולדאוג ששום דבר לא יעלם בבלגן.נקודת האור היחידה בכל הבלגן הזה הייתה יום שלישי בערב. ידידה השיגה כרטיסים  להקרנה VIP, יום לפני כולם של הסרט החדש של הארי פוטר. לא שאני אוהד, לא קראתי אף ספר של הארי פוטר ואת הסרטים יצא לי לראות ממש במקרה. אבל זה חינם וזה VIP. אז לקחתי. זנחתי את כל הבקבוקים במקומם, הם יצטרכו לחכות למחר. האולם קולנוע ברחוב 42 היה מלא בבדיוק מה שחשבתי שהוא יהיה מלא. אוהדי הארי פוטר נלהבים לבושים בגלימות, משקפיי הארי פוטר, צלקות על המצח וצעיפים בצבעי גריפינדור (או איך שלא קוראים לקבוצה של הארי פוטר). ילדים? בערך עשרה בכל האולם. כיאה להקרנת VIP היה בופה מלא במאכלים כמו "ההמבורגרים של האגריד", "אצבעות עוף מכושפות", גלידה עם כל התוספות האפשריות, פופקורן וממתקים כיד המלך. כמו כל אלכוהוליסט טוב, אני דבר ראשון ניגש לבר. בירות מקומיות (בעיקר בירות לייט), יין זול, מים, קופסאות מיץ וקופסאות גדולות, שנראות כאילו יצאו מסרט מדע בדיוני. לקח לי קצת זמן אבל מהר מאוד הבנתי מה יש בתוכם וההתקף לב לא איחר לבוא. קוקטייל מקופסא.קוסמופוליטן, מוחיטו ואפל מרטיני, שפשוט מוזגים לכוס. לא צריך אפילו קרח, הקופסאות מקוררות. חילול הקודש בעיני. בתור ברמן ששם לו למטרה לעזור להפיץ את בשורת הטריות לבר הייתי מזועזע קלות. איפה המיץ הטבעי שנסחט רק כמה שעות לפני הכנת הקוקטייל? איפה המרכיבים האלכוהוליים? איך אני אמור לדעת מה יש בפנים? איפה השקשוק או המזיגה? איפה נמצא הברמן או הברמנית שיוסיפו את המגע האישי שלהם?הכל כבר נעשה בשבילך. רק תמזוג. קוקטיילים מפס ייצור מוקפד יותר או פחות. פתרון אידאלי למסיבות גדולות או אירועים לא רשמיים אבל בסופו של דבר תחליף זול ולא ממש ראוי לברמן שיודע את העבודה.
אני חייב לציין שהקוקטיילים לא רעים בכלל, אבל כמו שציינתי, אין תחליף לחומרים איכותיים וכמה שיותר טריים. ככה קוקטייל צריך להיות.

אני שתיתי מה שאני שותה כל פעם שאני רואה שהבר לא רציני מספיק. בירה.

מודעות פרסומת

5 תגובות to “סיפורים מהקופסא”

  1. drinking Says:

    דווקא גם בבירה יש מה לפקשש. כשהייתי צעיר וטיפש הזמנתי פעם גינס בפאב מצו'קמק באשדוד. זה שקיבלתי אותה בכוס קרלסברג היה הדבר הכי פחות גרוע בנוזל הדלוח שהוגש לי.

    זה שבגינס מאוד חשובה הטריות והמזיגה לא אומר שאי אפשר להרוס גם בירות אחרות, כמו שקרה לי עם אפליכם דובל באחד המקומות המצ'וקמקים (שהיו) בחיפה.

    בשביל זה המציאו גולדסטאר בבקבוק 😉


  2. כנראה שבמקום בירה הייתי צריך לכתוב בקבוק בירה.
    כמות הגינס המזעזעת שנשפכת כל ערב במנהטן שווה ערך לכל הכמות ששותים בישראל בשנה (בהגזמה פראית כן?)
    פשוט פה לכל בר יש גינס.

  3. tzvikachu Says:

    עזוב אותך..אבל כל הגינס המצוקמקת שנשפכת פה לא שווה לפיינט אחד בספייק הייל
    תראה לי בר שיפנק לקוח בכוסית קאול איילה 18 על חשבון הבית


  4. זה בדיוק הפוסט שבתכנון. השאלה היא מתי יצא לי להגיע לברוקלין. זה מעבר לנהר!

  5. tzvikachu Says:

    תפסיק עם כל הארועי הי סוסיטי עם הבירה סוג ז וקוקטלים מקופסאת קרטון וקפוץ מעבר לנהר 🙂


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: