לידתו של קוקטייל

06/01/07

בשורה התחתונה, לא קשה ליצור קוקטיילים. פשוט לערבב כמה מרכיבים. לא צריך אפילו לנער, פשוט למזוג על קרח.
החוכמה היא לעשות קוקטייל טוב.
קוקטייל טוב, כמו כל דבר בחיים, נשפט בעיקר בתחום האיזון. לא מתוק, לא חמוץ, לא מר, לא אלכוהולי אבל עדיין "עושה את העבודה". וכמובן המבחן הכי חשוב לכל קוקטייל, האם הלקוח הזמין עוד אחד.
לי אישית יצא כבר ליצור כמה קוקטייל מוצלחים בחיי, המתועדים נמצאים בפוסט הזה. כולם היו תוך כדי משמרת באילתור של רגע או מתוך הבנה של מה הלקוח מחפש בקוקטייל שלו.
אבל ליצור קוקטייל מאפס, קוקטייל שאמור להכנס לתפריט הקוקטיילים זה כבר סיפור אחר. ברגע שיש אינסוף זמן ואינסוף מרכיבים אפשר לעשות הכל ופה המקוריות והטעם עומדים למבחן.
גם התחרות לא קלה. בניו יורק אפשר למצוא החל מקוקטיילים קלאסיים עם מרכיבי סופר פרימיום, דרך קוקטיילים עם פירות שמיובאים במיוחד לבר, עשבים ותבלינים הזויים ועד מרטיני עם דיו של דיונון. צריך להיות ממש מקורי בשביל לרגש בעיר הזאת. 
החלטנו להוציא את המנגו מוחיטו הקפוא לגמלאות. בעקבות קניה לא ממש ברורה של 10 ארגזי רום מיושן (אז מה עם היה דיל טוב?) הוחלט להכין קוקטייל קפוא חדש ע"ב אותו רום. פה נכנסת לתמונה טראומה מראשית ימי בבר.
העבודה הראשונה שלי הייתה במסעדה שף בקניון ארנה בהרצליה. לפחות 3 פעמים במשמרת היה עלי להכין מרגריטה קפואה וכל אחת מהמרגריטות שהכנתי הוחזרו. לא יודע למה, לא יודע מה לא עשיתי כמו שצריך אבל הטראומה נשארה. כנראה שקוקטיילים קפואים זה פשוט לא בשבילי. בגלל זה היה כל כך קשה לבנות את הקוקטייל הזה.
קוקטייל קפוא צריך להיות מתקתק, רצוי טרופי, ויחסית לא כבד. אנשים צריכים גם לאכול ולא רק לשתות.
לערבב עם רום זה ממש קל. יש כמה דברים שפשוט הולכים איתו לא משנה מה. קוקוס, אננס, בננה, קיווי וכל דבר טרופי\אקזוטי אחר. חלק מהמטרה הייתה לא להוסיף עומס על הברמנים. לא מספיק לחתוך ולסחוט עשרות לימונים, ליים ותפוזים כל בוקר, עכשיו גם לחתוך עוד פרי בשביל קוקטייל קפוא? ממש לא לעניין.
אז הוחלט להשתמש בפרי שהמטבח גם ככה חותך בשביל קינוחים וזה בננה. רום ובננה הולך טוב ביחד אבל זה לא מספיק. צריך עיקר. צריך עוד נפח.
את הנפח מצאתי בשני מקומות, האחד הוא ספלאש כבד של אייריש קרים שכאילו מאגד את כל הרכיבים ביחד ומאזן טעמים. השני הוא הבלנד פינה קולדה. פשוט להוסיף רום ויש פינה קולדה. 60 CC שלו ומקבלים עושר של טעמים שאי אפשר למצוא בערבוב של ליקר וזה לוקח בדיוק 5 שניות למזוג אותו. את הבננה החלפנו במליבו בננה החדש. ליקר בננה טרופית (בניגוד לבננה הצהובה). גם מוסיף אלכוהול וגם מוריד מהסמיכות והכבדות שהבננה האמיתית נתנה.
3 אואנץ בלנד פינה קולדה
0.5 אייריש קרים
1.5 רום מיושן
1 מליבו בננה

אז את נושא הקוקטייל הקפוא פתרנו. עכשיו לפתור בעיה אחרת. קוקטייל מאוד פופולרי אבל מכיל 8 מרכיבים שגורם לברמנים לקלל בכל שפה שהם רק יודעים. קוקטייל מעולה אבל לא עומד במבחן המציאות.
סתם בשביל הפרוטוקול:
0.75 מיץ ליים
1.5 מיץ אננס
0.75 רום לבן
1 רום מיושן
1 ליקר 43
2 דאש אנגוסטורה
ספלאש גרנדין
לנער ולסגור עם ספלאש ג'ינג'ר אייל.
מבינים כמה זמן זה לוקח? זמן שאין לי מאחורי הבר.
שוב קראנו לדגל את הרום המיושן שלנו (בכל זאת יש 10 ארגזים), ליקר St Germain, מיץ ליים ומיץ תפוזים.
יצרתי קוקטייל מזיגה טעים, מאוזן, עם רכיבים אקזוטיים ומעניינים והכי חשוב, קוקטייל שגורם ללקוח להצביע עליו ולהגיד "אני רוצה את זה".
עכשיו מגיע תורכם. תעזרו לי למצוא להם שמות. בבקשה.

מודעות פרסומת

7 תגובות to “לידתו של קוקטייל”

  1. tzvikachu Says:

    עזוב שמות..ניראה לי באמת אני הולך לקנות את הליקר 43
    גם ככה הסנט גרמיין בדרך לארץ
    מוכן לעשות טרייד של ציסר סנט גרמיין בעד הבקבוק טרס שלך
    קנית?
    מעולה 🙂

  2. K.\ Says:

    לקוקטייל עם הבננה הרום חייב להיות שם פיראטי כזה. אין לי מושג אם זה מתאים לסגנון של המסעדה, אבל קוקטייל קפוא יכול להיקרא
    Shiver Me Timbers שזו קריאת התפעלות פיראטית ידועה, וגם מתאים בגלל הקפיאות של המשקה 🙂
    על הקוקטייל השני אני עוד חושבת . דרך אגב, אני קוראת כאן כבר הרבה זמן ומאוד מתפעלת. המשך כך.

    K


  3. את מכירה את המשפט הזה רק בגלל שהרגע ראית שודדי הקריביים?
    נראה לי שנבחר איזה שם צרפתי בגלל שאנחנו מסעדה צרפתית. משהו בסגנון "לה פיראט" או משהו מעפן כזה.

  4. K.\ Says:

    אני מכירה את המשפט הזה ממזמן! יש גם את יום "דבר כמו פיראט" הבינלאומי שתורם לחינוך האוכלוסיה בנושא.
    צר לי לשמוע שבסוף ייבחר שם מעפן לקוקטייל.
    נו, שוין, צרפתים. אני עוד חושבת על שם לקוקטייל השני…


  5. יום דבר כמו פיראט זה יום גאוני. פשוט לשבת, לשתות רום ועשות אררררר כל הזמן.

  6. ציפי רכס Says:

    הייי השעה כמעט חצות ואני כבר די עייפה . כממריץ לפני השינה לקחתי לי מעט מהלימונצ"לו שהכנת לפני שנסעת . אני די מקמצת איתו ושותה כל פעם קצת כדי שלא ייגמר…
    קראתי את הכתבה האחרונה שלך . אני אישית מעדיפה את הקוקטייל השני כי אני לא אוהבת משקה המבוסס על בננות.
    נפלא לקרוא את הגיגך .. לילה טוב מאיתנו

  7. אביתר חוגג Says:

    אהלן אור…
    יש שני דרכים להעביר טעם, דרך הרצון או דרך הרכישה.
    אני בטוח שהיצירות שלך ערבות לכל חיך.
    אחרי 8 שנים של ניסיון אני יכול לומר שלכל קוקטייל תמצא לקוח.
    הבעיה היא זה למצוא את השם! בימים אלה אני במירוץ קדחתני למצוא את השמות שיימשכו את עיניי הלקוחות, ובנינו כולנו יודעים שמרכז הבעיה היא במציאת השם של הקוקטייל…מצאת שם רוב העבודה מאחורך.
    אם חשבתם על משהו, תשתפו אותי!
    תודה
    אביתר


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: