אתמול…

05/24/07

פוסט שני מתוך שלושה.
אתמול התיצבתי בתשע וחצי בבוקר כדי לעמוד בתור כניסה ל-Radio City Music Hall כדי להכנס לטקס סיום הלימודים של אחותי. תענוג נכון?
הצטיידתי בקפה אמריקאי (פילטר) בלי חלב (שכחתי לשים) וקרואסון חמאה מ-Dean and Deluca וחיכיתי שעה בחום בשביל להכנס לאולם היפייפה הזה (תמונות בפליקר)
אחרי 3 שעות של נאומים ארוכים מדי וזריקת כובעים שחורים באויר הלכנו לאכול צהריים ב-Heartland Brewery
שאולי זכורה לכם מהפוסט הזה.
היינו ארבעה אנשים ושתינו ארבע בירות שונות.
Grateful Red, בירת אמבר עונתית עם טעמים חזקים של שעורה קלויה וקרמל אך מתוקה מדי לטעמי.
Razebrrey Champagne, בירה עונתית בסגנון למביק שמתובלת בפטל, רימון ומעט ג'ינג'ר ומוגשת בכוס גבוהה על רגל המזכירה כוס שמפניה. צבע אדום בוהק, גוף קליל ואיזון נהדר בין כל טעמי הפירות.
ידיד של אחותי הזמין את ה-Oatmeal Stout עליה כתבתי בפוסט הקודם והצהיר עליה שהיא פשוט מעולה ובצדק.
אני הזמנתי את הבירת חיטה של המבשלה, Harvest Wheat Beer. הבירה עשויה משני סוגי חיטה שונים ולא מסוננת. היא בעלת צבע קש ועכורה מאוד מכיוון שהיא לא מסוננת. מעט פירותית עם טעם עדין של חיטה. בירה קלילה ומרווה מאוד. אידאלית ליום אביב חמים והמבורגר בפאלו.

אירוע היסטורי קרה אתמול, הייתי לראשונה בחיי במשחק בייסבול. לא סתם משחק בייסבול אלא יאנקיז נגד בוסטון רד סוקס. יריבות רבת שנים שמקורה עוד בימי בייב רות'. למי שלא מעודכן (ואני מניח שזה כולכם) במשך 86 שנים היאנקיז היו המכשול היחיד של הרד סוקס בדרך לאליפות. מכשול שנפרץ לפני כמה שנים.
מכיוון שהכרטיסים שלי היו באיזור שבו אסור לשתות אלכוהול עקב מושבים משותפים לאוהדי שתי הקבוצות וגם בגלל שלא מתחשק לי לשם 8 דולר בשביל Coors Light בכוס פלסטיק הלכתי לשתות לפני המשחק בפאב ה-Uptown בשדרות לקסינגטון פינת 88. מכיוון שהתחלתי את היום עם בירת חיטה המשכתי לסם אדמס White Ale. מעין משחק מילים בין White ל-Wheat. בירה קלילה ללא יומרות מיוחדות, במיוחד לאור העובדה שלסם אדמס יש בירת חיטה עונתית שעולה עליה בהרבה ועליה כתבתי בפוסט הקודם.
סתם לידע הכללי שלכם, היאנקיז הפסידו.

כמיטב המסורת היהודית בערב שבועות לא ישנים אלא לומדים תורה כל הלילה. הגרסה החילונית\ניו יורקית לעניין היא לילה שלם של תרבות יהודית וישראלית ב-Jewish Community Center שבאפר ווסט סייד.
חוץ מהופעה של קובי עוז ושידורים חוזרים של "בטיפול" הלכתי לשמוע הרצאה של שושנה פילן, דתייה חרדית וסומלייה. ההרצאה הייתה די קצרה ורצופה בטעויות קריטיות לגבי יינות ישראלים אבל לפחות יצא לי לטעום דברים שמעולם לא טעמתי וממזמן רציתי לטעום.
הירדן בלאן דה בלאן 2000 נכנס לנעליים מאוד גדולות אחרי ההצלחה של בציר 99. אמנם לא אותו יין נתזים איכותי כמו קודמו אך ליקב רמה"ג אין במה להתבייש וגם השנה התוצאה נהדרת עם הרבה אגוזים באף וחמצמצות וקריספיות בפה.
היוגב קברנה-זינפנדל רוזה היה פשוט מזעזע. חסר גוף לחלוטין, שטוח ומשעמם. פשוט מיץ ענבים אלכוהולי ויקר.
הפתיע אותי התשבי אסטייט קברנה סוביניון 2003 עם הרבה פרי שחור באף, טנינים עדינים. בתור מישהו שמשתדל להמנע מהיינות של תשבי הופתעתי מהיין הזה שהיה פשוט וטוב.
את הסירה של יקב חברון (או רמת חברון) אני רוצה לטעום כבר הרבה זמן. בציר 2003 מראה הרבה פלפל שחור ועוצמתי באף שדי מכסה את שאר הארומות, עץ אלון צרפתי עדין וסיום ארוך ומעט מריר. מאוד אהבתי את היין ולדעתי הוא נמצא כרגע בשיאו. חבל שזה חג הגבינות ולא חג הסטייקים. ממש רציתי אחד באותו רגע.
אחרון חביב שגם נמצא אצלי ברשימה הרבה זמן הוא הברקן רזרב פינוטאז' 2002. מוכרח לומר שהתאכזתי. היין מאוד מעושן, חמוץ-מתוק, המון חבית (20 חודשים) ומרגיש תעשייתי למדי. אני לא שופט פה את הענב. אמנם הכרות ראשונה איתו אבל אני אתן צ'אנס לדרום אפריקאים בהזדמנות. אבל את הפינוטאז' של ברקן סיים אצלי את הקריירה עוד לפני שהוא התחיל. כגודל הציפייה כגדול האכזבה.
חג שמח לכולם!
עכשיו תרדו קצת למטה ותקראו על מה שהיה היום…

מודעות פרסומת

5 תגובות to “אתמול…”


  1. […] מכיוון שאני שונא לשתות בכוסות מרטיני ביקשתי את הקוקטייל בכוס אולד פאשינד עם קצת קרח לעידון טעמים. בחרתי את הקוקטייל בעקבות הערה של אחד המלצרים הותיקים במסעדה (עורך דין בן 41, אל תשאלו) שאמר שזה פשוט הקוקטייל המושלם. אז ניסיתי ונוכחתי לדעת שהוא צדק ב-100%. השילוב בין המתקתקות האלכוהולית של הברבן, המתיקות של הוורמוט והמרירות של הוורמוט היבש והאנגוסטורה השתלבו בצורה מעולה ויצרו קוקטייל קלאסי שמשלב בתוכו מתיקות, מרירות, יובש, חמצמצות ועדיין מספיק אלכוהול בשביל (ותסלחו לי על המשפט הבא) לעשות את העבודה. מייקרס מרק בארץ הוא די יקר (בערך 55 שקלים לשוט) ולעשות ממנו קוקטייל יהיה די יקר, כתחליף יחסית זול אך איכותי הייתי הולך על ה-Four Roses, כל זה בהנחה שהברמן שמולכם בכלל יודע איך מכינים אותו (מקסימום תלמדו אותו) ושיש מרורי אנגוסטורה, תבלין אלכוהולי שבלעדיו הקוקטייל פשוט חסר נפח. בפעם הבאה שבא לכם קוקטייל. עורכי דין כנראה יודעים על מה הם מדברים. אבל תרדו קצת למטה, תקראו על מה שהיה אתמול… […]

  2. Wine Guy Says:

    היי אור,
    הפינוטאז' ריזרב של ברקן מיושן 12 חודשים בחביות עץ אלון, הקברנה מיושן 20 חודשים ואולי טעמת אותו?!
    בכל מקרה אני ממליץ לא לוותר כל כך מהר על הפינוטאז' של ברקן, הריזרב 2002 באמת כבר עבר את השיא אבל הבצירים החדשים יותר לדעתי טובים וזה אולי היין המיוחד ביותר של ברקן. ממליץ גם לנסות את הפינוטאז' סופיריור – יין מלא בגוף וטעם מצד אחד ובמקביל פירותי ועגול.


  3. לא אני בטוח שזה היה הפינוטאז'(תוית אדומה-כתומה).
    אולי התפלק להם משהו בתרגום של התוית מעברית לאנגלית או שהעתקתי לא כמו שצריך.
    לא ויתרתי על פינוטאז, אבל בכסף שאני קונה פה את הברקן במידה ואני מוצא אני יכול לקנות דרום אפריקאי שיהיה כנראה קצת יותר טוב.


  4. נסה פינוטאז' של BEYRKSKLOOF מדרום אפריקה. הפעם היחידה שניסיתי את של ברקן זה היה הבציר הראשון שלהם ולא נפלתי, אבל מאז לא יצא לי.
    יינות חברון? מה השלב הבא? יינות סרביה? לא תודה.
    ועוד דבר קטן. בוא נעשה כבוד לבלאן דה בלאן, ולא נקרא לו "יין נתזים". הרי הוא יין מבעבע שיוצר בשיטה המסורתית, לא כזו שהוסף לו C02 אחר כך..


  5. אייל אני אחפש את היין המדובר.
    יקב חברון נחשב ליקב מצוין שהוקם ע"י עולים מצרפת. אם הבעיה היא פוליטית אז זה ממש לא לפה. בבקשה ותודה.

    ואני מסכים לגבי הבלאן דה בלאן. מבחינתי לקרוא לו שמפניה ישראלית. היא מצוינת.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: