יין אחד. יחיד. ומיוחד.

05/21/07

טוב, לא אחד, יש עוד שניים בדיוק כמוהו בארון.
אבל כמו שאומרים, תמיד זוכרים את הפעם הראשונה…
לא זו לא הפעם הראשונה שאני שותה שאטונף דו פאפ. יש לי די הרבה נסיון עם האפלסיון הזה.
זו הפעם הראשונה שאני שותה יין בגיל כזה.
רציתי לחכות עוד שנה, שהיין יהיה בגיל מצווה אבל אין לי איך לאחסן אותו בצורה ראויה וחבל על היין.
לא כל יום מקבלים 3 חצאי בקבוקים משנת 1995. רק לקרוא את המספר על התוית. בשנת 1995 הייתי בן 12. היין הזה בן 12!

ב-1995 נחתם הסכם ביניים על יהודה ושומרון, ארגון חדש נודע לעולם. אל קעידה שמו. ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל, נרצח. אלו רק מקצת האירועים שאני שולף מהשרוול.
Comte De Lauze, Chateaunaf Du Pape, 1995
איך היה היין? מוזר. ממש ממש מוזר ודי מאתגר.
הצבע שלו נעלם. אדום הוא כבר ממש לא. יותר לכיוון החום-כתום. אטום ועכור במרכז וכתמתם בקצוות. מגניב דוקא.
בהרחה ראשונית הוא מריח בדיוק כמו הפורט שנמצא על המדף. מתקתק. ריח חזק של חבית ועץ. אין מה לדבר בכלל על פירותיות.  אחרי זמן מה מרגישים שהוא נפתח ומתחיל להתעורר. בכל זאת הוא היה בבקבוק איזה 10 שנים.
לקח לו בערך שעה וחצי להגיע לרמה שאני קורא לה "יין שנשם מספיק". לא שלא נהניתי ממנו עד כה, אבל זה היה יותר לצורך לימודי מתוך ידיעה שלא זה היין אותו אני אמור לטעום.
הריח של הפורט לא ממש עבר אלא פינה מעט מקום לשאר ארומות של פירות מבושלים ומסוכרים. בעיקר שזיף ואפרסק. איזכורים (ממש מאחורה מאחורה) של פלפל לבן ומעט מוקה. אני מוצא את עצמי מסובב ומריח ומסובב ומריח בשביל לנסות ולהבחין בניואנסינים קטנים שהיין שולח ואני משתדל לקבל. חושב ומנסה למצוא כל פרי ותבלין שאי פעם זיהיתי ביין אדום ובמיוחד אדומים מעמק הרון. לא קל היין הזה. אפילו קצת גדול עלי. עכשיו שאני חושב על זה, יכול להיות שהוא מקולקל או עבר זמנו ואני בכלל לא מבחין בכך. אבל אם עד לפני חודש היינו מוכרים אותו, כנראה שכוחו עדיין במותנו.

גם בפה היין מתחכם. טנינים "לעיסים". ממש בא לתת ביס לפה של עצמי. בפה אין כל זכר למתיקות שהייתה באף.
משאיר טעם של עוד. פשוט ככה. מעבר לזה לא יודע איך לתאר אותו. אני אוהב!
מדבריה של אחותי: "בא לתת ביס לצדדים של הלשון".

שלוש שעות מהפתיחה:
הארומה שהזכירה לי פורט די נעלמה. פינתה מקומה לעוד פירות מבושלים. הפעם התווסף גם משמש לחגיגה. התגלו ניחוחות עור והפלפל הלבן התחזק.
החלטה שהחלטתי זה עכשיו: אני שומר בקבוק אחד לחזרה לארץ. יקרה לו מה שיקרה לו. אם יום אחד אני אפגש עם חלק האנשים שקוראים את הבלוג הזה, זה היין שאני רוצה להביא למפגש הזה.

לאחר חשיבה עמוקה וניתוח בראש של היין, הגעתי למסקנה שהיין עייף. אולי כוחו לא במותנו כמו שחשבתי מקודם.
אני אשתדל להשיג את אותו היין משנת 99 ואערוך טעימה השוואתית. עד אז יש לי עוד שני בקבוקים כאלה לשתות.

מודעות פרסומת

26 תגובות to “יין אחד. יחיד. ומיוחד.”

  1. lasoho Says:

    כאילו בשבילי?

  2. eran73 Says:

    יש לי וידוי. עוד לא יצא לי לשתות שאטונף.
    אבל אני עובד על זה:)


  3. אם את באה לניו יורק, כן.


  4. זה בסדר ערן. כולנו איתך.
    חוץ מזה שנינו יכולים לעשות רשימה מאוד ארוכה של דברים שלא טעמנו וכנראה גם לא נטעם אז, חבל להידבק דוקא לשאטונף.

  5. eran73 Says:

    לא צריך להיות פסימי אם תרצה הכל יצא לך לטעום.
    הדבר הכי "גדול" שיצא לי לטעום זה שאטו מרגו 90
    והמטרה הבאה היא פינו נואר ברמה גבוהה(מבורגון כמובן) וכמובן שאטונף.


  6. שאטו מרגו לא יצא לי לטעום אבל דוקא פינו ברמה גבוהה יוצא לי לטעום הרבה. רק היום טעמתי שני פרימיר קרו שנת 98.

  7. drinking Says:

    אחד ממגיבייך כאן (ולא אני 🙂 ) בעל ניסיון ביישון יינות הסופרמרקט של סגל, אז בהחלט אפשר יהיה לערוך טעימת מתיישנים כשתגיע 😉

    חג שמח!


  8. מה לכל הרוחות אתה עושה ער בשש בבוקר?
    ומיינות סופרמרקט של סגל אני מכין אחלה יין חם בחורף וסנגריה בקיץ אז לא לזלזל.
    בעצם תזלזל מה זה משנה. חרא יין ואנחנו יודעים את זה.

  9. kinks Says:

    נשמע טעים :).
    כן, הקטע של היינות סופרמארקט מתיישנים זה היה קטע חזק ביותר. מיינות הסופרמארט אפשר להכין אחלה רטבים לבשרים וכאלה, חבל להוציא עליהם יותר כסף …


  10. קח בחשבון שחצי בקבוק מתיישן משמעותית יותר מהר מבקבוק שלם (שלא לומר ממאגנום…) כך שזה מן הסתם השפיע על מצב היין. רבים יגידו שפרט אולי לבקבוקים של יינות מתוקים אז חצאי בקבוק אינם מיועדים ליישון ארוך.

  11. eran73 Says:

    הא? מי מיישן יינות סופרמרקט של סגל?


  12. קינקס, אם כבר יינות סופרמרקט מתישנים, הזכרתי כבר שבליל הסדר פה נפתח בקבוק הר חרמון אדום שנת 2003 שהיה די חי?
    אם זה לא יינות סופרמרקט מתיישנים אני לא יודע מה.

    אייל, האם יש איזושהי נוסחא לדברים האלה?
    כלומר משהו שיכול להגיד לי בן כמה אומר להיות תאורטית בקבוק רגיל בשביל להגיע לאותה דרגת יישון?

  13. drinking Says:

    רציתי להגיד משהו בנושא חצאי הבקבוק והיישון המהיר יותר, אבל חיכיתי לדבר המבינים. אייל, חצי בקבוק מ-95 מקביל בערך לבקבוק שלם מ-92 ?
    (הערכה גסה שלי)

    יתרה מזו, בדיון מעניין שהיה אצל רוגוב לפני כמה חודשים, דובר על כך שלעתים אספנים רציניים קונים כמה חצאי בקבוקים כשהם קונים ארגז, בתור 'כנרית' (בהשאלה מ-מכרות), כדי שיוכלו לפתוח חצי בקבוק ולהעריך את הפוטנציאל של הארגז.

  14. kinks Says:

    לא, סתם התבדחתי אחרי ליאור על הרשימה של ערן מלפני כמה חודשים שכללה יינות סופרמרקט. זה ערן, אני לא טועה, אני מקווה …

    הר חרמון אדום מתיישן, צריך לספר על זה ליקבי רמת הגולן …

  15. drinking Says:

    גמלא מפתיעה מידי פעם בכוחה, מלבד סנ'גובזה 2001 שטעמתי בטעימת מתיישנים של רמה"ג שהיה מצויין, שמעתי גם על ק"ס 99 שמחזיק יפה. נדמה לי שגם על גולן ק"ס מתחילת העשור יצא לי לקרוא מחמאות רבות.

  16. kinks Says:

    זה דיי הגיוני, אחרי הכל איכות הענבים קובעת. יין, זה חומר אורגני, שימור נכון והוא יכול להאריך חיים. כמה שזה מפתיע לגבי סדרות נמוכות.

  17. drinking Says:

    תהליכי יישון כמו חמצון הטאנינים (פלמור הפוליפנולים… 😉 ) קורים גם באיכותיים שביינות וגם בשימור נכון…

    אגב, לא רק איכות הענבים קובעת. הטאנין מגיע גם מהחביות ולא רק מהפרי (במיוחד חביות חדשות), ותהליכי הכנת היין קריטיים ליכולת היישון שלו. בביקור שעשיתי ברקנאטי הראו לי שמכשיר הבקבוק למשל, ממלא את הבקבוק בחנקן לפני המילוי – באופן הזה מצטמצמם משמעותית כמות החמצן השיורית בחלק העליון של הבקבוק (אני מניח שהרבה יקבים עושים את זה…). החל מהבציר ועד לבקבוק יש המון השפעה לתהליכים שונים, הובלת הענבים, הציוד והמיכון – על יכולת היישון.


  18. תשמעו, בספטמבר ראיתי שמוכרים בחנות "מרתף המשקאות של רוזנר" בכפר סבא גמלא קברנה 99 ו-98.
    מעל 200 שקל לבקבוק. אז כנראה שיש יכולת בשנים טובות.

  19. drinking Says:

    ב—- (רשת חנויות דמוית סופר מרקט הידועה באוכל לא כשר ובחיבה לרפי גינת) ראיתי שמציגים בחדר ה"מיוחדים" כמה יינות שאני בספק אם טובים לשתיה (או אחרי השיא…), ולא בזול.

    לגבי החנות שאתה מדבר עליה – אני לא מכיר, אבל למעט סיבות היסטוריות / סקרנות אקדמית אני לא רואה שום סיבה לשלם מעל 120 ש"ח לבקבוק גמלא, מתיישן ככל שיהיה. ראיתי ק"ס של ירדן בני חמש ויותר בדרך היין בהרבה פחות ממתאים שקל (נדמה לי שבאיזור 150).

  20. eran73 Says:

    אני מבקש לא ללכלך ניסיתי ליין קאזה דה לואיג'י לא סגל:) בקשר לגמלא 99 אמור להיות בשיאו עכשיו ו98 אני מניח שגם חי. אגב זה שאתה רואה יין למכירה לא אומר שהוא רע יש ליד הבית שלי חנות שמוכרת ב200+ גמלא מ93….. מה שאומר שצריך לדעת איפה לקנות:)
    ואגב אחרון בקשר ליישון המון גורמים משפיעים על יכולת היישון הרבה מעבר לטאנין.


  21. ערן מזל טוב, התגובה ה-200 שלך!

    יש בחינאווי ירדן מרלו 00 ב-100 שקל לחברי מועדון (הנחה של 40 ש"ח בגלל שהיין כרגע בשיאו ולא מתפתח יותר).
    יש בקבוק מגנום של ירדן 1997 בפחות מ-600 (לדעתי שווה קניה).
    לגבי גורמי יישון, אין לי מה להוסיף:)

  22. eran73 Says:

    וואלה? זה ממש מרגש:)
    שמעתי הזוכה המאושר מקבל חצי בקבוק שאטונף שנת 95
    😉

  23. drinking Says:

    במיני וורטיקל שהשתתפתי בה לא מזמן חשבתי אחרת על המרלו, לדעתי יש לו עוד שנה-שנתיים
    http://drinking.wordpress.com/2007/03/23/aging_golan/

    חג שמח!


  24. דבר ראשון חג שמח!
    אני הולך לחגוג במשחק בייסבול, יאנקיז נגד רד סוקס.

    תתפלא כמה אנשים קונים היום יין עם מדריך רוגוב בכיס, ולפי המדריך היין בשיאו ומתחיל בירידה ולכן גם הירידה במחיר. 40 ש"ח הנחה לא הולכים ברגל.


  25. […] אור רכס על יין אחד. יחיד ומיוחד […]


  26. אני לא ממש "מומחה" ולא יודע אם יש נוסחה… הסתכלתי ב Oxford Companion to Wine – ה-ספר- ושם תחת הערך ageing יש רק אמירה כללית בנושא בלי נוסחאות. אבל נוסחאות שראיתי בעבר דיברו על בערך חצי מתקופת ההתיישנות שהיין מיועד לה, אם מדובר בחצי בקבוק.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: