שינויים ותמורות בעולם האלכוהול – הרגלי צריכה

05/04/07

כל מי שאוהב אלכוהול, במיוחד כל מי שעשה קורס ברמנים יוכל לדקלם כל מיני מוסכמות וחוקים לגבי עולם האלכוהול.
סינגל מאלט שותים נקי באולד פאשינד, מרגריטה זה קוקטייל שמוגש בכוס מיוחדת עם כתר מלח, משקאות ורודים זה לבחורות, קוניאק שותים נקי בסניפטר והרשימה ממשיכה.

הבעיה היא שלא כל העולם עשה קורס ברמנים ולא כולם מודעים "לחוקים" הללו.
בתור ברמן ממש לא מאתמול, יצא לי להכין כמה דברים ממש מוזרים שנוגדים את כל מה שאני מאמין בו:

בלו לייבל בכוס מפוצצת קרח
רמי מרטןVSOP עם קולה בלי קרח
מקאלן 25 עם קרח וטוויסט לימון (?)
מרטל XO כפול עם 3 דובדבנים בכוס (הדובדבנים התעשייתיים הנוראיים האלה)
מנהטן עם ג'ק דניאלס סינגל בארל
וזה רק מה שאני זוכר כי זה נחרט בזכרון.
השאלה היא מה גורם לאנשים לשתות את המשקאות האיכותיים שלהם בצורה כזו?
בורות זו סיבה אחת. הם אולי פשוט לא מכירים משהו אחר.
השניה חייבת להיות טעם. אם מישהו מזמין ויסקי ב-30 דולר לשוט כנראה שהוא יודע מה הוא מזמין וככה הוא שותה את זה בדרך כלל ומי אני לבקר אותו.
אין דבר שאני יותר שונא מלשמוע לקוח שמבקש ויסקי עם קרח או קולה והברמן מגיש את הקולה בצד בטענה שהוא לא מוכן לערבב אותם (לא המצאה שלי, מקרה שהיה באמת).
כמובן שאם יבוא אלי לקוח ויבקש J&B אני אשאל "עם קרח?" תוך כדי תנועה של כן עם הראש, אבל אם הוא יבקש בלי זה יהיה בלי. מן הסתם אם לקוח יבקש גלנליווט 18 אני אשאל "נקי?" תוך כדי תנועת כן אם הראש ואם הוא יגיד עם קרח תתלווה לזה השאלה "כמה קרח תרצה?"
תתפלאו כמה פעמים התנועות הקטנות האלה מכוונות לקוח בצורה לא מאיימת לחווית שתייה מקסימלית. הרי לקוח שבא לטעום גרין לייבל וכל חייב שותה רק דיוארס לא בהכרח מבין שכדי לטעום ויסקי כמו שצריך הוא צריך להיות להיות מוגש נקי.

אני ברמן יחסית שמרן. בבית שלי היה בקבוק של ג'ק דניאלס לשתייה נקייה ואם רציתי לערבב עם קולה היה בקבוק ג'ים בים. זה החינוך האלכוהולי שקיבלתי בבית ועם החינוך הזה נכנסתי לעבודה בבר.
אבל, ופה מגיע אבל גדול, זה רק מה שאני חושב. איך אני בתור ברמן שמרן מתמודד עם פרסומות של הנסי בטלויזה בו מראים צעירים סקסיים שותים את הקוניאק הנפלא הזה עם קרח בכוס שנראית כמו שילוב של סניפטר ואולד פאשינד?
או עם ג'וני ווקר שממליצים לשתות את הגולד לייבל, שלדעתי עולה איכותו על הבלו לייבל, קפוא בשוטים???
מישהו חולם בישראל לשתות בייליס מרטיני? די סארונו מרטיני?
אז זהו.  שאני לא צריך להתמודד עם זה. זה עולם האלכוהול בו אני חי כיום ומזה אני מתפרנס.
איך אמר אריאל זילבר? "היו לי פעם עקרונות, מכרתי את כולם".
אני אמשיך לדבוק בעקרונות שלי כשאני מתישב בצד השני של הבר. כשאני בצד הכה מוכר והביתי, אני עושה מה שמבקשים ממני.
שבת שלום לכולנו.

מודעות פרסומת

2 תגובות to “שינויים ותמורות בעולם האלכוהול – הרגלי צריכה”

  1. אלעד:) Says:

    וואו… אחרי שנים (כמעט) שלא נכנסתי לכאן סופסוף הגעתי וקראתי את כל הארבעה פוסטים האחרונים. ברצף 🙂

    איזה שתי עבודות?
    אחותך אוצרת גלריה לאומנות?!?
    מגניב.

    נ.ב.
    סיכוי (קלוש) שאני קופץ לאנשהו בספרינג ברייק. אולי (אולי) אני אתן קפיצה קטנה גם אליך.
    נ.ב.ב.
    בטוח (בטוח בטוח!) שאני מגיע בסוף פברואר למארדי גרא. ממש מקווה שעדיין תהיה שם (בשבילך…) ואם לא, אתה מוזמן לקפוץ איתי. רק שאני אצטרך לחזור בזמן לסמסטר ב' 🙂
    מתגעגע.


  2. סוף פברואר 2008?
    אני אהיה כבר ממזמן בארץ ובאמצע הלימודים.
    יש לך שלושה חודשים לבקר אותי, אחרי זה אני בארץ.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: