שמפניה להמונים

04/29/07

אבל לא ממש בשבילי.
אני אוהב שמפניה. מאוד אוהב.
כסף לקנות שמפניה אין לי, אבל כשאפשר אני אשתה.
תוך כדי משמרת יום שישי משעממת להחריד (יורד גשם) נתקלתי בבקבוק Moet & Chandon Rose Imperial שנפתח ולא ערב לחיך הלקוח.
מאוה שנדו היא השמפנייה הנמכרת ביותר בעולם. ישר נוצרת אצלי המשוואה הכי נמכר=מדבר לכולם= כנראה המוצר לא באמת כזה טוב.
כנראה שאני גם צודק. הרוזה אימפריאל אליה נגשתי בציפייה מאוד גבוהה והתאכזבתי. התאכזבתי מאוד.
צבע ורוד סלמון, מעט חיוור. בועות קטנטנות ויפייפיות. באף מרגישים תפוז, נקטרינה, מתיקות שכבר מורגשת.
בשמפניית ברוט מותר להיות בין 5 ל-14 גרם סוכר לליטר. אני לא יכול להגיד לכם בדיוק כמה יש ברוזה אבל זה לא מעט בכלל. מאוד אמריקאי בטעם. ממש לא הטעם שלי. שמפניה טובה, אין ספק. אבל לא בשבילי.

למרבה הנוחות באותו יום קיבלנו בקבוקים של השמפניה החדשה לכוסות. Moet & Chandon White Star בחצי בקבוקים. שוב אותו סיפור. הכל טוב ויפה למראית עין ולניחוח אף. אבל המתיקות. אוי המתיקות…
פשוט הורסת את כל המרקם העדין הזה.

קצת פחות מתוקה אבל עדיין לא לרוחי היא השמפניה בכוס היוצאת שלנו. Veuve Clicquot Yellow Label.
השמפניה הבסיסית של האלמנה שהפכה את השמפניה למה שהיא היום.
למי שלא בקיא הנה הסיפור בקצרה: בעלה של האלמנה קליקו היה יצרן שמפניה. באותם ימים השמפניה הייתה משקה עכור ונטול האלגנטיות של היום. לאחר מותו השתלטה אישתו על העסק ושכרה מאות עובדים כדי לשפר את תהליך הייצור ולהפוך את השמפניה לצלולה. השאר הסטוריה.
השמפניה הזו היא כבר סיפור קצת אחר. הנוזל עצמו יותר צהבהב מאשר המואה שנדו. באף אגוזים, אדמתי עם לימויות מסוימת. משום מה הבועות גדולות יותר מאשר במואה. פחות מתקתקה אבל עדיין יותר מדי בשבילי.

עוד שבועיים יגיעו ארגזים של קרוג. זה כבר הדבר האמיתי.
אני עדיין אוהב שמפניה ויינות מבעבעים בכלליות. יודע מי שקרא את הפסקה האחרונה בפוסט על טעימת הרוזה.
רק חבל שהשלוש האחרונות שמגיעות מבתים מאוד נחשבים וגדולים איכזבו אותי. אבל זה רק הטעם שלי.

מודעות פרסומת

4 תגובות to “שמפניה להמונים”


  1. White Star זו שמפניה שמייצרים רק לאמריקאים, עם כמות דוסאז' (סוכר) גדולה יותר לטעמם. אם אתה אוהב שמפנייה יבשה נסה שמפניות שהן Bruz Zero, שזה יותר מאקסטרא-ברוט: לא הוסיפו להן דוסאז' בכלל. לא יודע אם יש בניו-יורק את השמפנייה של Tarlant אבל הם מייצגים את הסגנון היטב! שמפניה יותר נפוצה שיש בניו-יורק והיא בסגנון מאוד יבש, אני מאמין שתאהב אותה, היא הברוט של Billecart-Salmon
    לקריאה נוספת:

    http://www.notes.co.il/gross/26812.asp

  2. נויף Says:

    שמפניה אמיתית זכיתי לטעום רק לפני חודשים ספורים. באחד הערבים פגשנו בחור נחמד שעובד כסומלייה במסעדה רצינית בעיר, והוא הזמין אותנו להצטרף אליו ואל חבריו לאיזה בר. שם, אם מתוך נחמדות, או מתוך שכרות, הזמין "בולינגר" ומזג לכולם.
    הייתי בשוק לגלות ששמפניה שמריחה (כמובן) כמו גבינה מסריחה יכולה להיות כל כך טעימה!
    מאז שום דבר כבר לא אותו דבר… (-:


  3. אייל, תודה על ההמלצות. נרשם, נחפש, נמצא ונטעם.
    לא ידעתי שהווייט סטאר מיוצרת במיוחד לאמריקאים. זה אומר שאני לא פוסל את מואה שנדו לכל החיים.

    נויפלד, אין ספק שלטעום שמפניה אמיתית זה אירוע משנה חיים אלכוהוליים. זה כמו לטעום טקילה 100% אגבה כחולה אחרי שנים של "תהילה".
    הראשונה שלי הייתה דום פריניון 96. יש לי נטייה להתחיל גבוה ומשם לרדת…

  4. drinking Says:

    טוב, נשמע שבמקום שיצרני השמפניה, כמו שכניהם לחבל הארץ, יצטרכו להמליץ להרוס משקה נהדר ויוקרתי בקוקטיילים מתוקים – הם הורסים אותו בעצמם, הכל תמורת חופן ירקרקים מיד אמריקנית…


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: