חורף, גשם, מוזיקה, וויסקי

04/19/07

יש דברים שפשוט הולכים יד ביד.
כמו חומוס צ'יפס סלט חריף בצד.
בלילה סגרירי וגשום, אחרי יום קשה בעבודה ועוד יותר קשה בחדר כושר.
אחרי ספירת מלאי של כל היין במסעדה. אחרי ארגון מחדש של רשימת השמפניות. אחרי ויכוחים עם הבוס. אחרי משא ומתן לגבי עבודה חדשה. קבלה לעבודה חדשה.
אחרי התמודדות עם העיר הזאת וכמות האנשים הלא נחמדים שיש פה. כמובן שכל זה בקור פיזי וקרירות ניו יורקרית טיפוסית.
מה כבר בנאדם רוצה?
רק לשבת מול הגשם והשלג לסירוגין עם ויסקי סקוטי, עדיף סינגל מאלט כשברקע המוזיקה הכי מתאימה שיש.
למוזיקה נבחר האלבום Leaders of the free world של להקת Elbow הבריטית. למדוכאים או סתם לאוהבי הדיכאון שבינכם, שווה. ביותר. כמו קולדפליי רק בלי השמחת חיים.
בניגוד למוזיקה, בויסקי אין לי יותר מדי ברירה.
כשעברתי לניו יורק שנה שעברה קניתי בדיוטי פרי Balvinie Double Wood 12 שנגמר הרבה לפני שחשבתי בכלל לפתוח בלוג. נשארתי עם הבקבוק השני. Cragganmore 12 שקניתי בהימור. הימור שהצליח.
למרות שרובכם מכירים או לא מכירים את הקראגנמור מבלנדים שבראשם הג'וני ווקר הירוק שבו הקראגנמור משמש כבסיס העיקרי. הלב, בשפת הויסקי.
גם בתור מאלט ה-12 מספק את הסחורה בנעימות ועדינות ספייסיידית אופיינית.
ויסקי פרחוני. הת'ר, דבש, אפילו סיגליות הייתי אומר. בפה הוא לא ממש נעים, מעט מחוספס בשביל ספייסייד אבל זה בדיוק מה שאני צריך כרגע שהויסקי שלי יהיה. סיום בדיוק כמו שצריך. לא ארוך מדי ולא נעלם כעבור שניה. כנראה שיש סיבה למה הוא החזיק מעמד שנה וחצי והבלווני אפילו לא חודש וחצי. חשוב לציין את ההבדל שבין לטעום את הויסקי בכוס אולד פאנשינד לבין כוס טעימת הויסקי המקצועית שקיבלתי בתערוכה. משהו פשוט יותר מסתדר בכל המבנה של הויסקי בכוס המקצועית.
הקנייה שלו הייתה הימור ובתור הימור הוא היה מוצלח. אבל לבקבוק יקח עוד הרבה זמן להיגמר.
שיהיה לכולנו סופשבוע מוצלח ומלא אלכוהול איכותי.

מודעות פרסומת

10 תגובות to “חורף, גשם, מוזיקה, וויסקי”

  1. kinks Says:

    אחלה וויסקי, גם לי יש בקבוק מהדיוטי. איכשהו שתיתי ממנו בהתחלה לא מעט, אך גם לא יותר מידי ונותר מספיק. תיאור טוב של הוויסקי, אומנם אני אוהב אותו אך הוא וויסקי מאוד דומיננטי בטעם שלו. לדעתי לשתות ממנו הרבה דיי קשה (החספוס שדיברת עליו), אך בתור סוג של אפרטיף או שלוק שתיים מידי פעם הוא בדיוק מספק את הסחורה.

  2. drinking Says:

    גם אני טעמתי את הקרגנמור על עיוור. מסכים עם הרשמים שלך, משהו ב-palate קצת מחוספס יחסית לאף ולסגנון. ויסקי לא רע – אבל יש כאלה שאני אוהב יותר.
    http://drinking.wordpress.com/2006/11/14/cragganmore/

    בחיפה יש מוסד שתיה מכובד ביותר העונה לשם קלמנ'ס, הבעלים ממליץ על הויסקי ואני מניח שהרבה מפוקדי המקום, כמוני, טעמו בהמלצתו (כנ"ל טאליסקר).

  3. drinking Says:

    אה, ובהצלחה בעבודה החדשה!


  4. שמעתי על הקלמנ'ס, בהחלט מוסד מכובד אם השם שלו הגיע עד הרצליה.
    הרבה יותר אהבתי את הדיסטילר'ס אדישן 1992.
    טעמתי אותו שנה שעברה כשהגיעו סוכנים של דיאג'ו ויחד איתו את הגלנ'ינצ'י 1991 ודלוויני מאיזו שנה מיוחדת, לא זוכר איזו.
    בסופו של דבר קניתי את הקראגנמור והגלנקינצ'י למסעדה והם נגמרו תוך שבועיים. 18 דולר שוט כל אחד.
    משום מה טליסקר לא טעמתי עדיין, אפילו בתערוכה העדפתי לטעום את הטליסקר 175.

    היום התלמדות ראשונה ואחרונה ושבוע הבא כבר לא יהיה זמן לנשום.

  5. drinking Says:

    יותר יקר מבארץ אפילו…

    גם אני עדיין לא טעמתי טאליסקר, זה הבא בתור ברשימה


  6. לא רק שזה יותר יקר, זה גם מנה של 45CC.
    רק חבל שרוב האמריקאים מפגרים ושותים את זה עם בכוס מפוצצת קרח.
    יש את המגזימים שגם מבקשים טוויסט קליפת לימון עם זה.

  7. drinking Says:

    בדולר ל-2.5 סמ"ק (ואני מניח שהמחיר שהמסעדה משלמת על בקבוק הוא בארץ מחירי דיוטי פרי בארץ) – זכותו לבקש שתרקוד ותשיר תוך כדי 😉

  8. drinking Says:

    (ה"בארץ" הראשון נכתב בטעות…)


  9. אשכרה חישבת כמה זה יוצא בסמ"ק?
    אתה רציני אתה

  10. drinking Says:

    הערכתי… אל תגזים. זה יוצא איפשהו בין 2 (36) ל-3 (54). אתה עדיין צריך לרקוד אבל…


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: