ארומה-תרפיה

04/13/07

כל מי שחי תקופה מסוימת בחו"ל, לא משנה אם ארוכה או קצרה, מכיר את הרגעים הללו.
רגעי געגוע. געגוע למשהו מוכר. משהו חמים. לריח. לטעם. לאווירה.
היום הוא אחד הימים האלה בשבילי. קמתי בבוקר מרעש הגשם. הרגשתי קצת חולה וישר החלטתי שלעבודה אני לא הולך היום. מה עכשיו?
המקרר ריק. כמה ביצים, מיונז, קטשופ, גבינה, בקבוק שרדונה ובקבוק שמפניה שקיבלתי מתנה לפני שנה ועדיין לא מצאתי אירוע שמצדיק לפתוח אותו. וקפה רע.  רע כמו שקפה נמס אמריקאי רע. ואין חלב.
איזה יום יותר מתאים מלקחת שתי רכבות לכיוון הסוהו ולבדוק את הסניף המקומי של ארומה?
הסוהו איזור מקסים. חנויות מעצבים קטנות לצד המותגים הענקיים, בתי קפה חמודים ואפילו מצאתי בר יין שמתמחה ביינות פיאמונטה. וכמובן הסיבה שיצאתי מהבית בגשם שוטף, ארומה.
בארץ אין הרבה סיכוי שתמצאו אותי בארומה. יקר, המוני, קפה בינוני וכמובן פרשת הגזענות הזכורה לרעה.
אבל אני לא בארץ, אני בניו יורק ואני משתוקק לכוס קפה נורמלית.
המראה הוא בדיוק כמו כל סניף ישראלי של ארומה. כיכרות לחם הגדולות, תפריט המוכר, מכונות אספרסו עצומות ועובדים שרובם מדברים עברית. באופן מוזר דוקא הבחורה שאחראית על הוצאת המנות, אותה אחת שקוראת את השם שלך ברמקול היא ממוצא אסייתי כלשהו ומאוד מצחיק לשמוע אותה נאבקת עם שמות כמו יוסי, אלעד, מיקה וכמובן אור (שם שבכלל לא קל להסתדר איתו במדינה דוברת אנגלית).
את הפוסט אני כותב תוך כדי שתיית קפוצ'ינו, מסתכל על הגשם נופל ,על התנועה המטורפת ברחוב HOUSTON (האוסטן, לא יוסטון), כבאיות בדרך לעוד אירוע, ילדים חוזרים הביתה מבית ספר, טירוף ניו יורקי מוכר.
לי כל זה לא אכפת, לי יש כוס קפה כמו שאני אוהב, עם הקוביית שוקולד המוכרת. אני בבית.

ולנושא אחר לגמרי,
עלה לי רעיון. לדעתי הוא מוצלח.
מתארגנים כמה אוהבי יין, לדעתי שישה זה מספר עגול מספיק. קונים ארגז של יין מתישן איכותי (לדוגמא ירדן קברנה 2003) ופותחים כל שנה בקבוק בדיוק באותו תאריך במשך 12 שנים. ככה עוקבים אחרי התפתחות היין וגדילתו.
מה אתם אומרים? כמובן שיש עם זה בעיות, לכו תדעו איפה תהיו עוד 12 שנים? אבל הרעיון בבסיסו מרתק בעיני.

מודעות פרסומת

4 תגובות to “ארומה-תרפיה”


  1. אני אוהב את הירדן קברנה אבל באופן אישי מספיק לי רביעיה כדי לפתוח פעם בשנתיים. נראה לי שההתפחות שלו היא לא מספיק מעניינת בדשביל להתחייב ל-5 שותפים על פני 12 שנים. הייתי מעדיף עסקה כזו עם יין יקר שאני לא יכול להרשות לעצמי לקנות ממנו יותר מבקבוק או שניים.


  2. אוקיי, זו הייתה רק דוגמה.
    זו הייתה רק חשיבה של מישהו שדבר ראשון לו יהיה לו כסף לירדן 2003 עוד 8 שנים וגם אין לו מקרר יין בשביל לקנות כמה היום וליישן אותם.
    אבל בכלליות זה רעיון מעולה (לדעתי)

  3. eran73 Says:

    זה הכי מעניין לקנות מספר בקבוקי יין ולעקוב אחריהם לאורך זמן, כמובן שזאת פריבילגיה שהרבה מאיתנו לא יכולים להרשות לעצמם. מה שכן להתארגן חבורה של אוהבי יין ולשתות יין ביחד זה תמיד כיף, היום אני הולך לשבת עם ליאור ועוד כמה חברים
    צפה לעידכונים.


  4. מה אתם מכירים בחיים האמיתיים?
    איזה כיף.
    גם אני הולך לשבת היום על בקבוק יין בארוחת ערב
    יהיו רשמים


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: