רקוויאם

03/31/07

הוא הלך. נעלם כאילו בלעה אותו האדמה ואין לי מושג איפה לחפש אותו.
שניה הוא היה, הסתובבתי, והוא נעלם. חיפשתי בכל מקום, הפכתי כל דבר שאפשר להפוך, רוקנתי כל דבר שאפשר לרוקן ופתחתי כל דבר שאפשר לפתוח. אין זכר.
עברנו הרבה ביחד מאז קיבלתי אותו לפני כמעט שנתיים. ארוחות, מסיבות, דייטים, חגים ומה לא.
הוא תמיד היה איתי, שימש להרבה יותר מהתפקיד לו יועד כשיצא מהמפעל. הוא פתח קופסאות, חיזק ברגים, פוצץ בלונים, חתך חוטים ולפעמים סתם שימש להפגת שיעמום.
עוד לא התגברתי על אובדן המגבת ברים האהובה עלי לפני שבוע (וגילוי מאוחר על כך שמישהו השתמש בה עם אקונומיקה, נהייתה לבנה המסכנה), ונוחתת עלי המכה הזו.
הפותחן יין שלי הלך לאיבוד.
יהי זכרו ברוך.

מודעות פרסומת

4 תגובות to “רקוויאם”


  1. שלא תדע עוד צער

  2. אור רכס Says:

    וואו, יאיר גת קרא את הבלוג.
    אולי זה הזמן להגיד לך שאני מאוד אוהב את הבלוג שלך וקורא אותו כבר הרבה זמן.
    על אבדן הפותחן כבר התגברתי, פשוט יש דברים שלברמן נורא חשוב לא לאבד והפותחן זה בערך הדבר הכי חשוב.


  3. תודה. יופי של זווית יש לך כאן

  4. אור רכס Says:

    תודה לך. הבלוג שלך ידוע גם מחוץ לאינטרנט ומשמח אותי לראות שהוספת אותי לבלוג רול שלך


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: