יין עם מישהי שאוהבים

שבוע שהיא הייתה פה. רק לביקור. היא לא גרה פה, המלאכית שלי גרה בעיר המלאכים. הקצה השני של ארצות הברית של אמריקה. 6 שעות טיסה ארוכות. היא הדבר היחיד שגרם לי להפסיק לכתוב לשבועיים.
אני לא אלאה אתכם בפרטים של מה, מי, איך כמה ולמה. זה ממש ארוך.
הבוקר, אחרי שהיא טסה חזרתי לבלגן האטומי שבדירה.
3 בקבוקי יין ושני בקבוקי שמפניה ריקים מקבלים את פני. כל בקבוק עם סיפור על ערב יחיד ומיוחד.
אבל לא רק היינות האלה היו טעימים. גם השרדונה מקופסת קרטון (Chablis of California) שמקבלים חינם בסינית השכונתית היה טעים כמו שבלי גראן קרו. גם לוודקה עלומת השם עם טוניק היה טעם של דום פריניון.
כי זה לא מה שאתה שותה, זה עם מי שאתה שותה את זה.
יין זה משקה של ביחד, אבל הבוקר היא טסה.
האייפוד כאילו ידע וניגן את כל השירים הנכונים בדרך הביתה. הוא תמיד יודע.
חוזרים למשקאות של לבד. טוב לא ממש לבד. יש את החברים שלא הולכים לשום מקום.
ג'ק, ג'ים, ג'וני, חוזה וגלן. משקאות של לבד.

עד הפעם הבאה…